היי... מזמן לא עדכנתי כאן קטע רציני.. טוב אבל עכשיו באמת שיש לי על מה לכתוב לכם..

טוב אז.. נתחיל!

קודם כל בקשר לגעגועים כן.. געגועי למורה שלי שאני הכי אוהבת רק הולכים וגוברים! אני ממש מתגעגעת אליה וחשבתי עכשיו כשאנחנו ממש קרובים לתחילת שנת הלימודים ו.. זה רק שבוע אחד לחכות געגועי רק הוכלים ומתעצמים.. אני יודעת שזה מוזר אבל היא באמת שונה משאר המורות שאני מכירה.. ובטוח גם אתם.. היה לי קשר מיוחד איתה.. ואהבתי להיות לידה ושהיא סיפרה לכיתה שלי סיפורים ושירים וכל הדברים האלה.. זה היה ממש כייף.. !

אני מחכה שהשבוע הזה יחלוף כבר.. אני ממש רוצה לפגוש אותה אני ממש ממש מקווה שהיא תהיה שם אחרת האכזבה שלי תהיה ממש גדולה.. זאת ההזדמנות הכי טובה שלי לדבר איתה.. וככה לא יוצא היא דיי רחוק מהישוב שלי אז אין הרבה סיכויים לפגוש אותה סתם ככה באמצע הרחוב.

טוב זהו מה שהיה לי לספר בקשר לזה..

ועכשיו אני אתייחס לנושא החם : שהוא שיר בעיברית הכי אהוב. אני יודעת שאני נישמעת קצת מיושנת אבל אני הכי אוהבת את השיר "אור עולה בבוקר" ואני הכי אוהבת את הביצוע של "שושנה דמארי" היא שרה אותו הכי נכון והכי יפה.. אני ממש עצובה לדעת שהיא ניפטרה ועכשיו היא לא תוכל יותר לשיר. אני אהבתי מאוד את הקול המיוחד שלה. וחוץ מזה אם אני ניזכרת במילים וחושבת עליהם אני ממש ממש מתרגשת אלו מילים כל כך יפות אני הכי אוהבת את השורה שנפתחת ככה: "עוצמת את עיני אבל השמש היא בפנים" אני ייסמתי את זה.. ואצלי השמש היא תמיד בפנים אני כשאני רוצה משהו אני משיגה אותו למשל במחנה שהיה לי הוא היה מאוד קשה להליכה ואני באמת לא ממש בכושר אני לא עשיתי שום ספורט אבל הצלחתי לעבור את המחנה בכייף!

בהתחלה מאוד התפלאתי איך הצלחתי את כל זה.. אבל אז אמרתי שיש לי את השמש שלי והיא מדריכה אותי אני יודעת שזה נשמע מאוד רוחני וכל זה אבל זה אמיתי זה מה שאני מרגישה.........!

טוב יאלה זהו להפעם מחכה לתגובות בזמן האחרון אתם ממש לא מגיבים למה?! תגיבו בבקשה...