לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

3>


זה אולי חרוש, אבל אולי זה שווה את זה?

Avatarכינוי:  כותבת סיפורי טוקיו הוטל3> .

בת: 31



מצב רוח כרגע:



מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    מאי 2008    >>
אבגדהוש
    123
45678910
11121314151617
18192021222324
25262728293031

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
5/2008

פרק 18.


כמה מילים,

תראו מה השע אני חייבת לטוס ואני מעלה פרק.

ודבר שני,תודה באמת תודה אתן קוראות מקסימות.

זה מה שיש לי להגיד,ותבינו אותי אני עומדת בין מבחן לבוחן.

 

-

 

פרק 18:

"למה?" הוא שאל בשקט " אני בסה"כ  רציתי ל...." הוא השתתק שראה אותי

 בוכה בשקט,בצד,אולי קלט מה הוא עשה.

נשענתי על הקיר כשהוא התרחק ממני .

הוא התקרב אליי " אני מצטע.." הוא לא הצליח לדבר ,הוא ניסה לגעת בי ,

זזתי ממנו,בכוחות האחרונים שלי.

"תעזוב אותי,בבקשהי" לחשתי,בקושי.

2 דפיקות נשמעו בדלת ,ואז ביל נכנס . " מ..ה קורה פה?"

 הוא נהפך לחיוור שראה את הסימנים עלינו ,ואותי בוכה .

הא התקרב אלינו, הכניס לטום אגרוף,וטום נפל,ונרדם

לא היה אכפת לי מה קרה לו.

סיפרתי לו הכול,הוא לא האמין פשוט,בכיתי ובכיתי חצי לילה ,

הלכתי לישון אצל ביל בחדר כי טום נרדם אצלי ברצפה.

בקושי ישנתי אפשר לומר,גם ביל בקושי ישן.הוא כול כך כעס,

למרות ששנינו ידענו שהוא היה שיכור לא נורמלי.

טום התעורר,היה לו הנגאובר מטורף.

כול כך כאב לו הראש, הוא בקושי נשם. הוא לא זכר כלום.

הוא החזיק את הראש בידו בכאב.

"מה קרה לעזזאל אתמול " הוא חשב

הוא התקדם לחדר שלו ושל ביל [ושל גוסטב וגאורג שלא היו שם]

פתח את הדלת בשקט,למול עיניו הינו אני וביל במיטה ישנים מחובקים.

אחרי שנרדמנו לאיזה שעתיים מסכנות.

התעוררנו מהרעש שהוא עשה " בטעות " .

ל א ידעתי איפה לקבור את עצמי.

" מה זה בידיוק? " הוא שאל,מחזיק את ראשו הכואב.

"אתה רוצה שנחזור של אתמול?" התעצבן ביל ,הוא התכוון לאגרוף כמובן.

" מה היה אתמול כוס עמק! אחחחחח "הוא צעק,

הוא הסתכל עליי ובלע את רוקו .

" מה.ז...א...? " הוא גמגם ובלע את רוקו שוב.

" זה לא אני נכון?" הוא גיחך ושתק כשהבין מי זה באמת.

"אבל..למה?איך?" הוא בקושי דיבר,הוא התקרב אליי מנסה לגעת בי.

" אל תגע בה" ביל צעק.

"ביל.." לחשתי.

" תשאיר אותנו לבד. טוב?" טום אמר,הנהנתי.

ביל סגר אחריו את הדלת,וטום מיד התיישב מולי,

הרגשתי איך נשמתי נעתקת.

" מה קרה א..תמול?" הוא מלמל בפחד

שתקתי.

" מה פאקינג  קרה אתמול אן?" הוא צרח,פחדתי ממנו

 " השתכרת,היית עם מישהי,ניסית לאנוס אותי,והרבצת לי"

לחשתי," זה עונה לך על השאלה?"למרות שפחדתי ממנו ,

תמיד היה לי פה לענות לכול אחד.

"מ..מה?" הוא הפך לחייור, לא ידע מה להגיד.

"אני לא מב...." הוא ניסה להגיד אך קטעתי אותו

" מה יש להבין פה?לא בא לך להבין על תבין " הגברתי את קולי.

הוא שתק,השפיל את ראשו למטה.

"אתה באמת לא זוכר?" התחלתי לבכות.

הוא התקרב אליי מנגב את הדמעות שזלגו ,

" אני מצטער " הוא חיבק אותי.

" אני כול כך מצטער שהרסתי לך כול כך הרבה "

" אני לא מכיר את עצמי,קשה לי עם כול זה"

" מה קשה לך?מה כבר קרה?אין כלום יותר טום,"אמרתי

" מה..כלום" הוא שאל,בתמימות כאילו כלום לא קרה,התרגזתי

"אני עם ביל עכשיו,אני לא רוצה אותך יותר,אני מפחדת ממך,

אני לא סומכת עלייך . כול מה שלא היה בינינו , גם לא יהיה יותר"

צעקתי עליו.

 לא הכרתי אותו כבר פעם הוא היה טום  הרגיש

ופעם הוא היה טום הבוגד,הרודף נשים,הרגיל.

"  את לא  עם ביל ,את לא איתו!!!!את סתם עושה לי את זה" הוא צעק.

" אל תצעק עליי ,אני לא אחת מהכלבות שלך " הכנסתי לו

" אני מצטער אני פשוט כול כך מצטער אני ממש עשיתי את הדברים הכי גרועים שיכלתי לעשות " הוא הסתכל לי בעיניים,שתקתי.

"בבקשה תגידי משהו "הוא אמר בפחד.

" אין לי מה להגיד לך טום ,אני לא סומכת עליך יותר,אמרתי לך הכול " אמרתי.

" שינית אותי לגמרי,הרסת אותי,עשית לי דרמה מהחיים

לא מגיע לך שאני אתקרב אלייך" ניסיתי להשמע כלבה.

" בבקשה תסלחי לי " הוא אמר לפתע

" למה לי טום,כדי שתנסה לאנוס אותי שוב,

כדי שתכריח אותי לשכב איתך?כדי שתבגוד בי,תרביץ לי,תתייחס אליי כמו אל סמרטוט ,אני לא מכירה את עצמי כבר,אני לא רגילה להתנהג כמו כלבה,

אתה שינית אותי אתה והדברים שעשית לי כול התקופה הזאת טום .

" אני הייתי שיכור " הוא מלמל

"אל תעיז אפילו להצדיק את עצמך" צעקתי.

" אן נואת לא מבינה אפילו כמה אני מצטער"

"לא אכפת לי מה אתה,כעיקרון אני לא רוצה לדבר איתך יותר אז אתה

 מצטער אז סו פאקינג ואט? ,אתה תלך ותעשה את זה שוב כי זה אתה

אתה עברת את הגבול כבר אתה מבין?"הרגשתי איך הלב שלי צונח.

"אתה הדבר הכי חשוב שיש לי ,אתה הלב שלי וזה כמו ללכת ולהוציא את הלב

ואז לזרוק אותו ולדרוך עליו 2090942 פעם "

ירדו לו דמעות לאט לאט.

"טום קאוליץאשכרה בוכה" חשבתי בהלם.

 הרגשתי איך הלב שלי צונח בפעם המאה.

" אל תבכה,אני לא יכולה ככה

תבין אותי,אני לא יכולה  " התחלתי לבכות גם,.

הוא הסתכל עליי " אני באמת מצטער" הוא לחש,ליטפתי את ראשו.

" אוי לא אוי לא שלא יבכה אני לא עומדת בזה " חשבתי

הוא הרים את ראשו אליי והסתכל לי בעיניים

" אני אוהב אותך ," הוא אמר

בלעתי את הרוק,לקח לי דקה לעכל את זה,

הסתחרר לי הראש ובעיקר היה נדמה לי שדמיינתי.

"את הבחורה היחידה בחיים שלי שהרגשתי אלייה מה שאני מרגיש עכשיו.

אני יודע שאני נשמע עלוב או פתטי או לא שאני.

אבל זאת הפעם הראשונה שאני מרגיש את זה,אני יודע ביל הסביר

לי איך יודעים מתי אוהבים,אני יודע שאני נשמע כול כך מצחיק"

" אתה לא" לחשתי.

"  אני אוהב אותך  תביני פשוט,אני לא קולט מה שעשיתי ואין דבר

שאני מצטער עליו יותר מאשר על זה,ואין דבר שמעניין אותי יותר ממך עכשיו."

הוא שתק סוף סוף,השפיל את ראשו למטה.

התקרבתי אליו,נשקתי את שפתיו ברעד לא יכולתי להתאפק

המילים שלו גרמו לכול גופי לרעוד .

" אני חושבת שאני סולחת לך " חייכתי ,דמעות זלגו לאורך כול לחיי.

הוא חייך .

 " אבל.בלי שקרים יותר ." אמרתי ..

" אני גרמתי לו להתאהב " חשבתי באושר,בתדהמה.

שמחתי כול כך. אבל זה הרגיש לי נכון מאוד אפילו.

הוא נראה כול כך רציני,כול כך לא טום

 שהכרתי, למה הוא תמיד חייב להחליף מצבים.

ביל נכנס בזמן שהתנשקנו ,מביט בנו בבלבול .יצא וסגר אחריו את הדלת.

התנתקנו מהנשיקה,מחייכים אחד על השני.

לעומתי,ביל הרגיש אבוד .

" היא לא באה לדבר איתי אפילו " הוא הרגיש את המחנק בגרונו.

," מעניין איך התחמן הזה  סידר את הבלגן הגדול שהוא עשה" .

-

" אני לא יכולה יותר לחיות" בכתה ליאנה לצד ליסה שליטפה את שערותייה

" איבדתי את שני האנשים הכי חשובים לי בחיים " היא המשיכה לבכות.

" את לא הלכת לבקש סליחה מספיק פעמים ליאנה

באמת מגיעה להם חתיכת סליחה. "

" ללכת לבקש את חושבת?" מלמלה ליאנה ,.

" נו ברור " ליסה אמרה וחיבקה אותם.

היא יצאה בפחד מהחדר,ונתקלה בביל,התזמון המושלם.

-

אז ככה, חלק מהפרק אני אוהבת וחלק מהפרק קיטשי מוות.

אני יודעת,הולך להיות עכשיו פרקים מאכזבים אני מודעת לכך,

אבל יהיו גם כאלה ש.. ~.~

להגייב D:,

אני מודעת לכך שבטח התאכזבתן מהפרק אפילו שטום ואן השלימו.

3333>

 

נכתב על ידי כותבת סיפורי טוקיו הוטל3> . , 14/5/2008 07:36  
46 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של ב-23/6/2008 22:01
 



פרק 17


ובכן,קודם כול.

יום הזיכרון,נזכור ולא נשכח [נכון שזה משפט מפגר?]

אז...כולכם בטח יודעים מה קרה  לי,ואם לא אז תקראו בתגובות

אני ממש מצטערת,באמת.

תודה רבה לכם על התגובות,ואין לכם מושג כמה שימחתם אותי.

לכן החלטתי להביא לכם שתי חלקים של הפרק במקום אחד.

הפעם הראשונה שהעתקתי את הפרק לפה,לא הסתיימה טוב חח.

בקיצור,זה אחד הפרקים החזקים לפי דעתי,אני מקווה שתאהבו.

ובבקשה תגיבו,אם לא בגלל שהשקעתי

אז בגלל הסיכון שאני לוקחת כול פעם שאני מעלה פרקים [נשמע דרמטי מידי ,אני יודעת].

תהנו ,3333>


פרק 17:

 

חלק א:

ביום שבת,היום החופשי ,כול הבנות נסעו ,ליאנה הלכה לליסה

 כי היא לא רצתה להישאר איתי לבד כמובן  .

טום התקדם לעברי,התרחקתי במהירות אך הוא השיג אותי,ביקש שאקשיב לו.

" אין לי על מה לדבר איתך,כבר אמרתי לך 200 פעם,

אתה פגעת בי ואני לא אסלח לך בחיים שלי,

אני אולי מדברת כמו כלבה עכשיו אבל ממש לא אכפת לי,

כי גם זה הדיבור האחרון שלנו טום"

" אבל אני מצטער,את לא מבינה?את לא רואה?

את יודעת מתי רדפתי אחרי בת ככה כמו שאני רודף אחרייך?

בחיים שלי לא! את חייבת לסלוח לי " הוא נראה מיואש.

גיחכתי,למרות שריחמתי עליו.

"  א. אני לא חייבת לך כלום ב . אתה 'רודף אחריי' כי אתה רגיל

שכולם כלבות מיחמות שלך,ואני לא.

זה מוזר לך נכון?

יופי ,אז תפגע בי תשבור לי ת'לב תשחק איתי

אני אמרתי לך מראש שאני לא מוכנה להיות המשחק שלך!

אני יודעת בידיוק מה אתה רוצה ממני,אני לא מוכנה להיות עוד אחת מאלה

שאתה משתמש וזורק,וכן לא אכפת לי שמלא היו מתחלפות איתי אולי.

יש לי עדיין כבוד,ונתעלם בכלל מהעובדה שאתה נשבעת,ובגדת בי כצפוי .

אין לי בכלל על מה לדבר איתך קאוליץ." יריתי עליו את מה שהיה לי להגיד,

הרגשתי הקלה,הרגשתי שאני שולטת בו,שאני לא נופלת אליו וסולחת לו שוב.

לא הגיע לו,הגיע לו שאני יהיה כלבה אליו.

" אני..." הוא לא ידע מה להגיד.

" אתה מה טום?" אמרתי,הבטחתי בו במבט מלא אכזבה.

אתה לא יודע מה אתה?אוקיי טום אני כן יודעת משהו,

אני לא אסלח לך בחיים שלי " אמרתי,הוא השפיל את מבטו.

שתקנו במשך חצי דקה,היה לי נמאס לחכות לתגובה,

כול כך כעסתי עליו, ואם זאת ריחמתי עליו.

הוא ראה שעמדתי ללכת והחליט לדבר

"למה את עושה לי את זה? את הולכת עם אח שלי שאני לא איתך,

מול העיינים שלי אתם מתנשקים, תזדיינו וזהו  "

הוא אמר בקול חנוק,רציתי להכניס לו תשובה.

" אל תדאג לנו טוב?" צעקתי,לא ידעתי מה לענות

" מטומטמת" גערתי בעצמי .

לא היה לו מה להגיד לי,הוא גיחך .

המצפון שלו נולד,הוא הסתכל עליי ,מבט שחדר לתוכי טוב,והסתובב ללכת.

" אני לא אסלח לך בחיים שלי" הדהד לו בראש

, " אני הרסתי לה הכול,אני שיחקתי בה כמו תמידף

אני הבטחתי ושיקרתי ,אני הרסתי לעצמי

את הקשר הכי טוב שהיה לי אני בגדתי בה אני מפגר,

"אני כזה דפוק,מפגר יואו אני חרא מהלך " הוא גערנ בעצמו

הוא נכנס לחדר שהיה ריק,בעט בכיסא שהיה לידו ונשכב על המיטה

" מה קורה לי. ממתי אני ככה בגלל בחורה.

היא לא תסלח לי,אני אוציא אותה  מהראש ,אני הרי לא אוהב אף אחת"

הוא המשיך לדבר עם עצמו.

" אני לא מאמין באהבה,רק באהבה ללילה אחד" הוא נזכר במשפט הזה,

שיצא לו לומר כול כך הרבה פעמים למלא בנות ולמלא אנשים.

הוא כבר לא ידע אם זה נכון.הוא התשגע.

 שוב הוא נזכר" אני לא אסלח לך בחיים שלי "

הוא לקח את הכוס שהייתה מונחת בשולחן שלידו וניפץ אותה בעצבים

ביל נכנס לחדר,וראה את טום מתחרפן ,הוא לא יכל לא לדבר איתו

הוא הרגיש כלפיו רחמים.

 " טום..?" הוא מלמל.

טום לא ענה,הוא טלטל את ראשו ויצא ,מותיר את ביל מבולבל בחדר.

11 בלילה כבר,החלטתי לנצל את הבדידות הזאת לשיעורי בית שלא עשיתי.

-

" מה להביא לך ?"שאל  ברמן גבוה את טום .

" את הדבר הכי חזק " הוא אמר במהירות.

לא היה לו כוח לכלום,הוא התעלם מכול הבחורות שניסו להתקרב אליו.

" היי"  הוא שמע קול מאחוריו.

",בא לך לרקוד" אמרה לו בחורה ,חצי לבושה .

" לא ,בא לי לשתות ולמות " הוא אמר, ונבהל מהתשובה של עצמו.

" חבל  ,כי יכול להיות כיף  " היא צחקה, שיכורה.

היא התקרבה אליו ,נוגעת  בראסטותיו ,הוא שתה וחייך

 עלייה  בוחן  את כול גופה במבטו.

הוא שתה,עוד כוסית ועוד ועוד ועוד..הוא כבר לא יכל לספור את הכמות .

היא התקרב אל פניו, מלטפת אותו,הוא הביט בה וחייך .

"אתה בא?" היא שאלה ,מלקקת את שפתה.

הם נכנסו לשירותים ,מתנשקים  בפראות

ולא עברה חצי דקה והם נשארו ערומים .

" מה אני עושה " הוא צעק,לאחר שהם עשו מה שהוא לא התכוון לעשות.

" אני מצטער אני חייב ללכת " הוא אמר.

" אני כזה מניאק מעפן " הוא צרח ,יצא משם ,משאיר את ה

בחורה מחייכת לעצמה,אחרי שהוא שתה עוד כמה כוסות

הוא יצא משם,בקושי רואה בעיינים.

 

חלק ב':

 הוא נכנס לחדר שלי בלי לדפוק

" שלום" הוא אמר לי ,גיהק וצחק.

" מה אתה רו..." ניסיתי להגיד אבל הוא לקח אותי ביד.

" אותך " הוא חייך וגיהק שוב,ריח של מלא אלכוהול נדף ממנו.

" כמה שתית ?" דאגתי לו.

" לא יודע " הוא גיהק שוב וצחק." הפסקתי לספור אחרי ה9 " הוא צחק שוב

ואני נשכתי את שפתי.

" למה אתה עושה את זה ?"

" כי אני רוצה אותך "

"אתה שקרן "

הבחנתי בסימני שפתיים על הצוואר,נאנחתי בעצבות.

" היה לך כיף?" שאלתי בקול חלש

" מה?" הוא צחק

" איתה ,עם זאת שהיית איתה עכשיו "

" אן אל תיהי כבדה " הוא אמר וצחקק.

הוא ניסה לנשק אותי ודחפתי אותו ,ללא הצלחה.

" אני רוצה אותך ,"

"עזוב אותי טום לא רוצה לדב.." לא הספקתי לדבר והוא ניסה להוריד ממני את החולצה.

" מה אתה עושה טום עזוב אותי,לך לישון

 אתה שיכור עזוב כבר" ניסיתי לדחוף אותו

" תסתמי " הוא אמר וצחק ,לא קולט מה הוא עושה בכלל.

" עזוב אותי" צעקתי.

ניסיתי להוריד אותו ממני.

" אתה קולט מה אתה עושה ?

" בבקשה ,רק תתני לי אני צריך ....אותך כול כך " הוא השתנק

" מה הבעיות שלך,יש הרבה בנות חוץ ממני טום"

" אני צריך אותך , "

" אתה לא" בכיתי

" תני  לי ואני עוזב אותך נשבע " הוא אמר וניסה להתקרב אליי.

" טום אתה חולה נפש עזוב אותי ,אתה שם לב מה אתה עושה לי

תלך לישון טום אתה מסטול,נדבר מחר רק תעזוב אותי כבר"

" למה את עושה לי את זה, את לא תגידי לי לא מבינה" הוא ניסה שוב

הוא ראה את הר הדמעות שיצאו מתוך עיני,הוא ליטף את שערי

" את כולכך יפה ומיוחדת,אני רוצה אותך,אני יעזוב אותך בשקט אחרי זה"

הוא ליטף את שערי ,הורדתי את היד שלו באגרסיביות,נשענת על הקיר ,מנסה להתרחק.

" בבקשה " הוא חזר שוב,שתקתי . רק מסתכלת עליו בפרצוף נגעל.

" אני צריך את זה !" הוא צרח ,השתגע,השתייה עלתה לו על המוח.

" אז לך תשכב עם  פרה ! או מישהי אחרת ,עוד אחת ,רד ממני " צעקתי

"אני רוצה רק אותך " הוא לחש ,קרוב אליי כך שיכלתי להרגיש את נשימותיו.

" אני שונאת אותך " צרחתי עליו.

הוא ניסה לגעת בי שוב,שוב העפתי את ידו ,ביותר אגרסיביות ממקודם.

" לא פלא שבגדתי בך את לא נותנת כלום ,

אפילו ליאנה כבר לא .. " הוא  לא סיים את המשפט,המשיך לצעוק

ולהכאיב לי כול כך במילים שלו.

הוא חטף את הסטירה של החיים שלו,הוא התעצבן ,התחרפן.

ואני חטפתי ממנו כמה מכות , שהשאירו סימנים טובים,ודמעות לא פוסקות.


סניףסניף,זה עצוב :<

תגיבו מה דעתכם ,אגב מנויים מקבלים ספויילרים *האמרמזהאמ*

33333>

נכתב על ידי כותבת סיפורי טוקיו הוטל3> . , 6/5/2008 20:27  
100 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של ב-23/6/2008 22:00
 





10,065
הבלוג משוייך לקטגוריות: יצירתיות
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לכותבת סיפורי טוקיו הוטל3> . אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על כותבת סיפורי טוקיו הוטל3> . ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)