התחששששק לי!

זה אולי יבאס אתכם, אולי לא... אבל הינה הפרק האחרון.

פרק 18:

"שקט בבקשה, אני מבקשת מכולם לשבת." אמרה בתיה.

"תודה" הוסיפה לאחר כמה דקות, "אז כמו שאתם כבר מכירים אותי, אני בתיה כהן, המחנכת החדשה שלכם. כמו שידוע לכם, עכשיו יהיו לנו שעתיים חינוך. בשעה הבאה אני ארצה לדבר איתכם על נושא רגיש אצלכם, אני מניחה שאתם יודעים על מה, אבל עכשיו אני רוצה שכל אחד יוציא דף ויכתוב משהו. כיתה י', סיימתם את החטיבה, עליתם לתיכון שבפנימייה, חשוב לנו לדעת מה אתם מרגישים ברגע זה ממש. תכתבו כל מה שעולה לכם בראש, כל דבר שרק תרצו, ותוסיפו את השם שלכם. תזכרו, מה שאתם רק רוצים."

ישבתי לבד, המקום לידיי היה פנוי, לא הסכמתי לאף אחד להתקרב אליי.

"רועי כבר לא יבוא ויצחק איתי על המורה השמן להיסטוריה. רועי כבר לא יבוא ויתן לי לבכות על הכתף שלו כמשהו רע קורה. רועי כבר לא יבריז איתי מכל השיעורים. רועי כבר לא יתגנב לחדר שלי ושל מאיה בפנימיה כדי לעשן נרגילה, או סתם להעביר צחוקים. רועי כבר לא יחזור איתי לבית שלי בסופי שבוע של הפנימייה. רועי כבר לא יביא לי את המכנסיי כדורסל של ה"פומה" שלו. רועי כבר לא ידגדג אותי עד שאני ארוץ לשירותים כדי שאני אספר לו דברים. רועי כבר לא יגנוב לי את האוכל שאני קונה בצהריים מהקפיטרייה. רועי כבר לא יתחנן שאני אביא לו שלוק מה"נסטי" שלי. רועי כבר לא יגן עליי ממי שרוצה להרביץ לי, כי סתם הסתבכתי. רועי כבר לא יזרוק על נועה הסנובית מהכיתה כל מיני דברים, ויצעק "למה תמידים מאשימים אותי?!". רועי כבר לא יתקשר אליי ב8 בבוקר ביום שבת כדי להעיר אותי בשביל "הכיף שלו", אחרי שאני חוזרת  ממסיבה שנערכה במשך כל הלילה. רועי כבר לא יוציא את אחותו, שרון, מהגן כל יום שישי כשהוא בבית. רועי כבר לא ילך מכות עם אנשים. רועי כבר לא יתגנב מהפנימייה לחורשה שמאוחריה בשעות הקטנות של הלילה, רק בשביל לעשן ולהסתכל על הכוכבים. רועי כבר לא יגנוב מסטיקים מהקפיטרייה. רועי כבר לא יעתיק ממני את השיעורים. רועי כבר לא יעביר לי ערוץ באמצע שאני רואה את סדרתי האהובה "אבודים", רק בגלל שהוא "רוצה" לראות "דפנה ודודידו". רועי כבר לא ישים את המוזיקת רוק שלו על פול ווליום, וכשיבקשו ממנו להנמיך את הווליום, אז הוא יגיבר יותר. רועי כבר לא יאחר לשיעורים וימציא את התירוצים העלובים שלו. רועי כבר לא יעסיק את המורה כשאני הולכת לראות את השאלות של המבחן. רועי כבר לא יגנוב לי את המטען של הפלאפון שלי באמצע הלילה, ואז לא תיהיה לי טעינה כל היום. רועי כבר לא ידבר בSMSים באמצע השיעור. רועי כבר לא יקנה חולצות בשוק ב10 שקלים, ויגיד שזה מקורי ב300 שקלים. רועי כבר לא יקרא לי "רונקי-פליץ". רועי כבר לא יפתור לי את כל הבעיות. רועי כבר לא ידבר איתי על הכל. רועי כבר לא ישתף אותי בכל מה שעובר עליו. רועי כבר לא יתאמץ כדי להשיג לנו כרטיסים למופעים של אמנים ולהקות שאנחנו מאד אוהבים. רועי כבר לא....כבר לא ינשום יותר בעולם הזה.

שלום, אני רוני, בת 15 וחצי. רועי החבר הכי טוב שלי. היה החבר הכי טוב שלי.

שלום."

הגשתי.