לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים

עוד בעל של מורה

מתחילה עוד שנת לימודים, הריטואל חוזר, יש שביתה, אין שביתה, מה יקרה, מדברים עם המורים, מראיינים תלמידים, שרת החינוך מופיעה בתקשורת ורק אותנו שכחו. אלו שנשואים למורים. יושבים בצד מקשיבים ושותקים.אז הנה הגרסה שלנו:-


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


9/2007

החיפוש אחר עבודה


קודם כל אני מודה לכל שלושת הקוראים, שגם הגיבו והרשו לי להוסיף הסבר קצר. 

 

ישנו הבדל בין מורה ביסודי, למורה בתיכון. בתיכון ישנם גברים (יסודי הם פרחי בר מוגנים), בתיכון העבודה היא ממוקצעת (רק היסטוריה, רק חשבון) ביסודי המורה מלמד הכל, ובתיכון אין דבר כזה לוחות פעילים, או עיצוב כיתה ביסודי כן, אז למי שלא הבין אשתי מלמדת גיל רך (גן/א/ב) ושם תאמינו או לא הבעלים עובדים כמו חמורים...

 

 

בכלל הזכרון שלנו בד"כ הוא של המורה בתיכון, מי זוכר את המורה ביסודי.

 

ועכשיו לנושא היום

 

מציאת עבודה

 

אז סיימנו את ההסמכה ואנחנו מורים שרוצים עבודה, והרי יש מחסור במורים, ישנה שחיקה, ישנה פרישה, אז זהו שלא נכון.

 

נתחיל מההתמחות, כן חברים גם מורים נדרשים לעבור שנת התמחות, לא רק עורכי דין/רופאים/רואי חשבון/שמאים, גם מורים.

 

פעם היו לנו סמינריסטיות בבית הספר שהיו עושות עבודה מעשית, היום יש לנו מורות שעושות את אותה עבודה בשכר רעב למה? ככה.

 

האם זה טוב להן? לא, זה טוב למערכת שמרוויחה מורה, ללא זכויות סוציאליות למשך שנה, בשכר של מתמחה שהוא נמוך פלאים.

 

אז פתאום הן מתפעלות צהרונים בגן (כי זה נחשב התמחות), הן מלמדות שעות רבות בשכר רעב (כי הן חייבות) והן בתחתית שרשרת המזון של החברה.

 

אבל את ההתמחות צלחנו והגיע הזמן לחפש עבודה. כל הזמן מספרים לנו תנאי העבודה של המורים, הם עובדים מעט/מרוויחים הרבה, יש להם הרבה חופשות, והכי חשוב הם עובדי מדינה עם זכויות סוציאליות. יש לי חדשות בשבילכם, אם אתם גרים בעיר ויש לכם מורה צעירה סביר להניח שבדרך כלשהיא היא עובדת חברת כח אדם, נכון לא חברה כמו ORS או מנפאאור, חברה עם שם חינוכי, חברה עם מטרות אבל אין כל הבדל בינה לבין חברת כח אדם אחרת.

 

גילינו את זה במקרה, כאשר חיפשנו עבודה בירושלים,  ואז הסתבר כי אין עבודה במשרד החינוך, כל התקנים מלאים ואין זה פלא הרי כל שנה מקצצים בעוד שעות הוראה ע"י פרישה מוקדמת של מורים, אבל השעות מתאיידות (כי צריך עוד עוזר לשר) ולכן המשכורת משולמת דרך "קרן רנה קאסן".

 

למי שלא יודע רנה קאסן זוכה פרס נובל לשלום, פרופ' צרפתי שחיבר את "ההכרזה לכל באי עולם בדבר זכויות האדם" של האו"ם ועל שמו יש בית ספר בירושלים זכה להיות השם של הקרן שלא שמעה על זכויות העובד/מורה בירושלים (ומעניין מה הוא היה אומר על זה),  מי שעמד באותו הזמן בראש הקרן היה לא פחות ממי שעמד בראש מנהל חינוך ירושלים בעירייה (ולא אתפלא אם הוא דאג לקבל משכורת נוספת גם מהקרן) והוא העביד את המורים הצעירים.

 

המנגנון היה הולך ככה, ההורים שילמו כסף נוסף (כי הם רצו יותר שעות הוראה ממה שהם קיבלו ממשרד החינוך) הכסף היה מועבר לקרן שקיבלה תרומות וכספים ושילמה למורים את המשכורת בלי זכויות כמו קביעות, ותק וכד' וע"י מימון מנגנון שרובו היה גם עובדי עיריה.

 

בסוף השנה פיטרו את המורה ועכשיו תמתיני ותראי אם ההורים רוצים אותך לעוד שנה ומוכנים לשלם...

 

מה ההבדל? קודם כל קביעות, כן אותה קללה שהיום הס מלהזכיר אותה כי אנחנו רוצים להיות חברה קפיטלסטית/תחרותית.

 

אבל:-

 

·        אם מורה במשרד החינוך מקבל קביעות אחרי שנתיים/שלוש בקרן אין את זה.

 

·        לא כל המורים מועסקים 12 חודשים, אם יש לך תעודת הוראה בד"כ תקבלי משכורת על החופש, מנגד אם אין לך תעודת הוראה (אבל את מלמדת אומנות/מחשבים/אנגלית) אז כל 10 חודשים יפטרו אותך ועכשיו תחכי לעבודה בשנה הבאה.

 

·        רק ב1/9 את יודעת אם יש לך עבודה או שזהו השנה זורקים אותך לכלבים, אז כל שנה את עסוקה בלחפש עבודה מחדש...

 

שנה אחת הספיקה לנו, חיפשנו בית ספר אחר, ומסתבר שככה זה בכל הארץ, אשתי פנתה לבית ספר אחר וגילתה ששם ראיון הקבלה הוא ע"י ההורים, בית ספר שלישי בכלל נסגר וכן הלאה.

 

לכל עיר ישנה "קרן רנה קאסן" משלה רק קוראים לה אחרת, לפעמים ההעסקה היא ישירות מול הרשות המקומית ולפעמים זה מול קרנות, יש את קרן קרב, קן סאקטא רש"י קרן יחדיו וכל הקרנות שנכנסו לוואקום של ההוראה (מי חשב שגאיידמק המציא את הגלגל, היו שם מיליארדרים קודם) ואם תבדקו תגלו שמזמן החינוך הוא לא ממלכתי הוא פרטי, רוצים פחות תלמידים בכיתה, תשלמו, רוצים שהילדים לא יסיימו ב12:00, תשלמו, רוצים שהם ידעו לכתוב, תשלמו, רוצים סייעת, תשלמו.

 

וכאשר ההורים משלמים, אלו שעומדים בראש הפירמידה (כלומר ועד ההורים) מרשים לעצמם, וגם ילדיהם מרשים לעצמם. המנהלים יודעים שיש ילדים והורים שאיתם לא כדאי להתעסק כי הם מביאים כסף למוסד (הם הרי תרמו כסף/זמן) ובקיצור אתם מתפלאים שיש אפליה בכיתה, הרי זה הבן של הבוס במובן מסוים, שנה אחת במבנה כזה הספיקה לנו.

 

הפתרון היה מהיר, והתגלה המקרה, התחלנו לחשוב אולי עדיף לגור ליד ההורים ולא בעיר הגדולה וגילינו שכשהולכים לפריפריה הרחוקה, יש שם מחסור במורים.

 

מסתבר שלא כל אחד מוכן ללמד באזורי קאסמים (או בתוך גוש קטיף לפני ההתנתקות אם אתה חילוני), לא כל אחד מוכן ללמד ליד הגבול עם לבנון ולא כל אחד מוכן לגור בערבה כי זוגות צעירים מעדיפים לגור בתל אביב/מודיעין/ראשון לציון.

 

אז מורה צעיר עם יוזמה ירד דרומה/יעלה צפונה, יקבל עבודה עם שעות משרד חינוך, עובד שלוש ארבע שנים, מקבל קביעות ואז הכנסת רגל למערכת ואפשר להתנייד.

 

רק צריך להיזהר במגזר ההתיישבותי, כי אם אתה רוצה לעבוד בבית ספר התיישבותי כדאי שתגור במגזר הנכון (ושלא תנסה להתקבל לבית ספר קיבוצי אם אתה גר במושב למשל).

 

לסיכום:-

 

אם אתם חושבים שהחינוך ממומן ע"י המדינה, אתם טועים,  תקציב משרד החינוך משלם קודם כל בשביל הפקידות, המבנים שייכים לרשות המקומית והמורים, הם בשטח הפקר, הם מועסקים כמו עובדי כח אדם, 10 חודשים בשנה ואז פיטורים, הם מקבלים משכורות נמוכות, אנחנו חיים במדינת שנור וקרנות פרטיות ממנות לנו את החינוך והמורים כרגיל שותקים.

 

הפרק הבא יהיה על ההורים, ושם יש הרבה מה להגיד...

 

 

נכתב על ידי עב"מ (עוד בעל של מורה) , 1/9/2007 07:38   בקטגוריות שחרור קיטור  
11 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   1 הפניות לכאן   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



כינוי:  עב"מ (עוד בעל של מורה)

מין: זכר




4,596
הבלוג משוייך לקטגוריות: משפחתי וחיות אחרות
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לעב"מ (עוד בעל של מורה) אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על עב"מ (עוד בעל של מורה) ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)