עוד בעל של מורה

אני חייב לציין שהביקורות בהחלט נותנות לי חשק להמשיך ולכתוב.

תחילה מס' הערות:-

[1]        תודה למוטי שהביא אותנו לשער של נענע.

[2]        למי שמתעניין אשתי לא בדיוק מעורבת בבלוג, להפך היא אפילו לא יודעת שאני כותב אותו (לא בטוח שהיא תסכים לרעיון – אני כותב אותו כשהיא ישנה), כך שלא נראה לי שהיא תשתתף.

[3]        לרגל פתיחת השנה החדשה, ובכדי להוסיף עניין, חשבתי שאולי נתחיל היום דווקא ביום הראשון ללימודים ונמשיך עם התייחסות קצרה להורים:-

פתיחת שנת הלימודים:-

כולם חושבים שלמורים יש חודשיים חופש, הרי גם הם חוזרים לעבודה רק ב1/9 נכון, אז זהו שלא, גם כאן אתם טועים...

החופש לא מתחיל ב 30/7 (כן אני מדבר על בית הספר היסודי) והוא לא נגמר ב1/9, אצלנו החופש נגמר בפועל ב15/8, אבל למעשה הוא נגמר כבר קודם.

תכנון השנה מתחיל עמוק באמצע החופש הגדול, כיתה א' חדשה מגיעה וצריך להתחיל ולהכין מערכי שיעור, לתכנן איך ילמדו קריאה, ואיך ילמדו את החגים כי הרי ראש השנה זה בשבוע הבא.

ואם משנים שיטת קריאה/חשבון – מה שקורה כל כמה שנים אז לא מדובר רק בתיקון הקיים אלא בלהתחיל ולתכנן מהתחלה.

זה השלב שבו המחשב והמדפסת עובדים שעות נוספות (כי במהלך השנה הם עושים את זה רק אחרי 20:00, כאן זה כבר מ8:00 בבוקר), באופיס דיפו אני נהיה קניין קבוע של ראשי דיו למדפסת (כבר יותר זול לקנות מדפסת חדשה כל פעם), מכונת הלמינציה עובדת שעות נוספות (כי לכל מורה יש בבית משרד שהבעל מממן כולל מחשב, מדפסת, מכונת למינציה, מכונת צילום – אם אין בעבודה של הבעל, ומכשיר טלפון כי הכל נעשה כאשר המורה המקבילה בקו השני), בית הדפוס הפרטי עובד וב15/8 כשהכל מוכן מגיעים לבית הספר.

בתחילה זה רק לשלוש ארבע שעות ביום (נכון ליום הראשון בלבד) כי צריך להתחיל ולעבור על הפלקטים הקיימים, למיין, לעדכן, לסדר.

אחר צריך לתכנן את הלוחות, לסדר את הכיתה להכין לוחות חדשים, שהלובי יהיה מסודר, שמות הילדים, לוח 100, אותיות מעל הלוח וכן הלאה.

ושלא יהיה לכם ספק המערכת מצפה מהמורים להיות בבית הספר שבועיים קודם לתחילת שנת הלימודים, זה לא נאמר במפורש (כי יש הסכם קיבוצי ולכאורה יש רק שלושה ימי הערכות בקיץ) אבל את ימי ההערכות מתחילים שבוע לפני תחילת שנת הלימודים והם כוללים לפחות יומיים עם מרצה מבחוץ, פגישות עם מנחות/מדריכים ויש מפגש עם התלמידים, והורים באים לבית הספר כך שצריך שהכיתות יהיו מוכנות.

וכך הגענו עם הלשון בחוץ לתחילת שנת הלימודים, קבלת כיתה א' חדשה, ומפגש עם ההורים החדשים.

ההורים:-

על היחס של ההורים ומערכת החינוך אפשר לכתוב שנה שלמה ולא לסיים, לכל דבר יש עשרות דוגמאות אבל צריך לתת אותם עם כפית במנות קטנות שזה לא ימאס.

לצורך היום (ולאור השעה המאוחרת) נתחיל בדברים כללים בלבד, בלי דוגמאות:-

הבעיה במערכת החינוך היא שכולנו חושבים שמדובר במערכת שבאה לחנך, אבל את המורים בודקים רק על פי מה שהם לימדו בפועל וזה לא אותו דבר.

חינוך הוא מערכת הערכים, קודי התנהגות, הרגלים שהילדים מקבלים. לימוד זה חומר הלימוד והמיומנויות שהילדים רוכשים (קריאה, חשבון, אנגלית וכד'), מערכת שבועית מורכבת מבין 25 ל- 42 שעות שבועיות בערך מתוכן שעת חינוך אחת ועדיין זו מערכת החינוך למה?

המערכת לא מסוגלת לחנך את ילדינו, זה תפקידנו כהורים אבל אנחנו מצפים מהמורים לתת גבולות לילדים שלנו (גבולות שלא קיימים בבית), להקנות להם הרגלים (שאנחנו לא שומרים בבית), ולחנך אותם, איך בדיוק?

כשהורה אומר לילד שלו שיחכה והמורה כבר תחנך אותו (כי הוא לא מסוגל), כשהורה צועק על המורה ליד התלמיד, כשהורה לא מבין שחינוך זה עבודה של 24 שעות גם בבית (ולא אי אפשר שילדים בכיתה א' יראו את ה"ברבור", "השיר שלנו" או "האלופה" ודומותיהן), הוא למעשה משאיר את המורה ללא כלים.

המערכת לא נותנת למורים שלנו כלים להתמודד עם התלמיד. לכולם יש זכויות, לתלמיד, להורה, לבעלי החיים, את האווזים אסור לפטם, בעלי חיים אסור לענות ומה עם המורים? מה עם יתר התלמידים?

תפוח אחד רקוב מסריח ערימה שלמה, ילד אחד היפראקטיבי מונע מכיתה שלמה ללמוד, אבל לא ניתן לו טיפול כי אסור ל"סמם" את הילד.

זה רק במערכת הציבורית כי במערכת החצי פרטית אם הילד לא יקבל טיפול (ולאו דווקא ברייטלין) לא יקבלו אותו ואז ההורים ירוצו לנוירולוג למרות שאודטה אמרה לא.

אבל ההורים שוכחים את תפקידם, הורה ידבר על המורה מאחורי הגב ליד הילד וישדר לו שאפשר לזלזל במורה (הוא רק לא יודע שהילד מדווח על זה לחברים ולמורה מייד), הורה יגן על הילד ויגרום לו בכך נזק.

כי ההורה חושב שמטרתו של המורה לחנך לו את הילד והוא הרי חבר שלו.

אז ששרת החינוך תשנה את שמה לשרת הלימודים (כי אין בבתי הספר חינוך ואין במדינה תרבות ולגבי הספורט לא נוסיף)

ולגבי ההורים נמשיך פעם הבאה.