עוד בעל של מורה

עבר שבוע,

השבוע הראשון ללימודים תמיד קשה ומתוח, הכרות עם תלמידים חדשים ויותר חשוב עם הורים חדשים.

היום הראשון ללימודים תמיד מרגש, למורים להורים ולתלמידים, את חלק מההורים מכירים כי האחים הגדולים למדו בכיתה וחלק לא, חלק יפתיעו לטובה וחלק יהווה אכזבה (ואני מדבר על ההורים ולא על התלמידים) שכן כמו שכבר כתבתי ההורים זה הסיפור האמיתי.

הורה שולח את הילד לבית הספר בחרדה גדולה, חרדה שהילד יכשל מחד וחרדה שהגוזל יפתח עצמאות מאידך.

רואים את זה ביום הראשון לכיתה א', כשההורה לא רוצה לעזוב את הילד, רואים את זה בהמשך כשההורה, הפוחד מכישלון של הילד, עושה לו את העבודה (אנקדוטה קטנה, לפני מספר שנים אשתי חילקה דף עבודה לכיתה ב' לחנוכה, במהלך החופשה היא פגשה את אחת האמהות שהתלוננה שהיא לא הצליחה לפתור את התשבץ וגם שאר האמהות שהיא התקשרה אליהן לא הצליחו (ומדובר על יותר מאחת)).

החרדות הללו גורמים להורים לפתח תלות במכשיר הקרוי "שח-רחוק", ואשר יכונה להלן בשם "טלפון", טלפון קווי, טלפון נייד, SMS ועוד אמצעי תקשורת שבימינו מאפשר להורים להתקשר למורה בכל שעה משעות היום, בכל שאלה, בכל נקודה כי מבחינת ההורה למורה אין חיים, אין משפחה ולמעשה אין עולם אחר זולת הילד שלו, ולפיכך המורה הוא כלי שבא לשרת את בנו (ורק את בנו כי אין תלמידים אחרים בכיתה).

קראתי את התגובה שאמרה לי לסנן שיחות, ואני שואל למה? למה אני צריך לחשוב שהשיחה בשעה 6:45 בבוקר היא מהורה שלילד שלו יש דלקת גרון/לא הכין שעורים/לא יודע מה המערכת  או שהאבא גילה שהילד קיבל מכתב מהמורה?

למה כשאשתי חוזרת מבית הספר היא צריכה לגלות במשיבון הודעה מהורים שמבקשים ממנה להחזיר להם שיחה, כאילו שהם לא ידעו שבשעה שהם התקשרו היא לימדה את הילד שלהם ופשוט העדיפו להתקשר כשידעו שהיא לא תענה (לאחר שלוש הודעות כאלו פשוט ניתקתי את המשיבון), למה היא צריכה לגלות 10 שיחות שלא נענו כשהיא יצאה מהשיעור, הרי אתם יודעים שהיא מלמדת.

למה אני צריך לסנן שיחות, למה אני צריך להיות במגננה, הפתרון של סינון שיחות הוא רק מגננה, הרי מחר הם פשוט יקפצו לביקור.

בכלל הטלפונים הניידים הם אסון, ההורים מציידים את הילד באחד שלא רק שלא מונע מהילד שלהם לגלות עצמאות (ונרחיב על כך בהמשך), הם סוברים שהמורה צריכה להיות זמינה כל היום והם לא מבינים שגם למורה יש חיים.

הם מתקשרים כשאתה מאכיל את הילדים (כי אז הילדים שלהם אוכלים ויש להם זמן ואח"כ הם רוצים שקט), בזמן האמבט, באמצע ניסיונות ההשכבה (לישון) של הילדים, ובקיצור רק כשלהם נוח ואז הם מצפים שהמורה תתיישר איתם.

בתחילת השנה המורה מוסרת שהם מתבקשים להתקשר בשעה מסוימת, זה מחזיק מעמד בדרך כלל עד ראש השנה ואז מתחילה הזליגה הגדולה, כאן אני נכנס לתמונה ותפקדי הגדול זה לסנן את מי שמתקשר (כן אני מכיר את הפתרון הזה, הוא עובד כבר שמונה שנים), לא להיות בהכרח נחמד (יום אחד אמא התקשרה לנייד, הכלל הוא שרק אני עונה אא"כ זה מספר מזוהה וידוע, ביקשתי שתתקשר רק לטלפון של הבית, היא התקשרה עוד פעמיים עד שנאלצתי באפן גס להסביר שזה הטלפון שלי ורק כך הפסיקו השיחות מאותה האם לאותו מספר).

למורים יש חיים, וההורים צריכים להבין שמורה שאין לו זמן פרטי, מורה שלא מתנתק מהתלמידים אחר הצהריים (לפחות לשעה-שעתיים) יגיע מותש למחרת בבוקר לכיתה. המורה מבלה שש שעות (ואף יותר) עם 40 ילדים קטנים, וחוזר הביתה למשפחה שלו וגם שם יש את הילדים שלו עם הצרכים שלהם, אם הוא לא יצליח לנוח, הוא יהיה מותש בכיתה והילדים שלכם יפגעו.

אתם רוצים שהמורה שלכם תגיע רעננה לכיתה בוקר, שהיא לא תהיה מותשת מהיום הקודם, אתם רוצים שהיא תהיה מרוכזת אז תנו לה קצת שקט אחר הצהריים.

אתם רוצים שהילדים שלכם יהיו עצמאיים, אל תתנו להם טלפון נייד, אחרי שהם יגמרו לצלצל אחד לשני בשיעור, להוריד רינגטונים בעלי קונוטציות מיניות, לצלם אחד את השני, ואז כשהם יבינו שמהטלפון אפשר להתקשר הם יתקשרו אליכם על כל דבר קטן, שהרביצו להם, שגנבו להם, שדיברו עליהם ובקיצור הם לא יתמודדו עם הקשיים שמצפים להם כי אימא ואבא תמיד יגנו עליהם.

יום אחד, באחד השיעורים של אשתי התפרץ הורה לכיתה, מסתבר כי שעה קודם לכן, בהפסקה הקניטו את בתו, היא התקשרה נסערת (כמובן) ואז נכנסה לשיעור והשיחה ניתקה, היא נרגעה אבל הוא לא, דבר שגרם לו לרוץ לבית הספר מחרדה לשלומה, היא כמובן כבר שכחה מה קרה בהפסקה, אבל עכשיו כולם צוחקים עליה.

או ההורים שרצים בהפסקה עם כריך חדש כי הילד החליט שגבינה צהובה עדיפה על פסטרמה, וההורה שמתקשר למנהלת באמצע היום כי הילד שלו התקשר להתלונן שהושיבו אותו ליד ילד שהוא לא אוהב (מה השלב הבא, להתקשר למפקד בצבא ולהתלונן שהילד שלו לא רוצה לצאת לפשיטה...).

בית הספר אמור להיות המקום שבו הילדים שלנו מפתחים עצמאות, לומדים שהעולם לא עטוף בצמר גפן, יש ילדים שונים, מעליבים אותך, מרביצים ואתה צריך ללמוד להחזיר ולהתגבר, אבל כשיש טלפון נייד הם ממשיכים להתקשר להורים ולא מפתחים עצמאות.

זה הכל להיום, עד לפעם הבאה.