אני לא מאמינה שאני אומרת את זה
אבל נמאס מסטוצים!נמאס....
וכאילו משהו רציני אף פעם לא בא,לפחות לא לי
המשהו הרציני היחידי שהיה לי היה לפני שנה וקצת וגם את זה גמרתי בדיוק בחודש
ועשיתי את הטעות הכי רצינית בעולם.
שנה שלמה ששילמתי על הטעות הזאת...
ומה עכשיו?מה הלאה?
גם לי מגיע משהו רציני.במיוחד עם כל מה שעברתי ב4 שנים האחרונות
אבל מצד שני איך יכול להיות לי משהו רציני אם אני כל היום בבית?בוכה על כל השנה הזאת שעליתי במשקל
במקום לצאת,לצחוק ולהנות
תקועה בעבר,לא משחררת.כל התמונות של קיץ שעבר מרגישות לי מצד אחד כלכך רחוקות ומצד אחד כאילו הצטלמתי רק אתמול
היציאות היחידות שיש לי הם עם וודקה-ואז אני באמת נהנת.
ותכלס לא יוצא לי מזה כלום.שוב-סטוצים.
באלי בטחון.עם הבטחון יבוא הכל.יבוא החשק לצאת.החשק להנות.אנשים חדשים ..
עוד קצת פחות מחודש נגמר החופש הגדול והאמת לא באלי שיגמר אבל כשאני חושבת על זה אני עוברת בצד
מבת ים לראשל"צ מה שאומר חברים חדשים.כמובן שחברות אני לא אחליף בשום הון שבעולם
אבל אולי בנים חדשים.לא אלו שאני כבר מכירה.לא כל החארות והזבלים שפגעו בי או שראו בי רק משחק
לא אותו אחד שהקטע איתו כבר ממשיך מלא מלא מלא זמן.באלי לשכוח אותו כבר...
אם אני אהיה רזה-הכל יסתדר.ואני בטוחה.זה לא סתם משהו שאני חושבת כי אני קצת משוגעת
אני אקבל את הבטחון שלי חזרה,אצא,אדבר איתו ולא אתחמק ממנו כל פעם שהוא באמת מנסה להתחיל משהו
אם הוא רק היה יודע שאני מתה לצאת איתו ולראות אותו ואם היה לי את הבטחון והייתי רזה לא הייתי דוחה אותו דווקא כשלא צריך
ויוצאת איתו דווקא בתקופה כזאת של משחקים או כשיש לו מישהי.והקטע המצחיק הוא-שגם לא זה אמור לעבור,נכון?
אם הוא היה שוכח אותי הוא היה מפסיק להתקשר,מפסיק לבקש ממני לצאת,מצד אחד זה מרגיש משחק ומצד אחד אמת.
הלוואי שהייתי יודעת את התשובות לכל השאלות שאני שואלת.
בנתיים נותר לי רק זכרונות..
זה כואב,,מרגיש ריק אבל בו-זמנית הכי מלא שבעולם.
אני שונאת את בת-ים.איכסה.
באלי וודקה.
אני מתחרפנת.
שבת שלום לכולם ♥
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
