צריך לדבר על זה!

חמישים איש! חמישים איש הולכים להכנס פה אצל ההורים שלי בבית ומשנה לשנה ("בלי עין הרע, כן ירבו" הייתה אומרת אימא שלי) אנחנו רק גודלים. ראש השנה הפך להיות הפקת ענק שרק אנשים מטורפים וההורים שלי מסוגלים לבחור להפיק.

אוכל לגדוד שלם, קינוחים, שתיה, קרח, כלי פלסטיק (ההתחממות הגלובלית...) מה לא?

חודש לפני כבר החלה אימא שלי עם הקניות לחג. והכל בשיא המיומנות. טירוף.

נזכרתי פתאום שרק לפני שנתיים חגגתי את ראש השנה בלאס וגאס עם שתי חברות טובות ובקבוק שמפניה ליד מכונת הרולטה האהובה. "איך בא לי לחגוג בארץ... עם המשפחה" אז מילמלתי. "אני רוצה לחזור לוגאס!" עכשיו אני צועקת.

יש לי כ"כ הרבה על מה לספר ממה שקרה לאחרונה. בקושי הייתי ליד מחשב אבל בקרוב אשלים פערים.

ובינתיים, שתהיה שנה טובה ומוצלחת. וכל מי שמתלונן שלא בא לו על החג... שיתנחם שלפחות הוא לא חלק מהפקת ענק של חמישים איש. חמישים איש... או גאד! חמישים! צריך לדבר על זה. או שאולי עדיף שלא. אני הולכת להכין את האלכוהול...