לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

צריך לדבר על זה!


סקס, יחסים, פילוסופיה, אנשים. נדמה שאמרו כבר הכל על הכל אבל עדיין אנחנו לא מבינים. אולי הגיע הזמן שמישהו יגיד את הדברים בפרצוף? את האמת. בלי להחסיר כלום. אולי הגיע הזמן שנדבר על זה? החלטתי לכתוב ולהזמין אתכם לדבר על זה. בואו נדבר על זה. צריך לדבר על זה!

Avatarכינוי:  לייני

בת: 43

תמונה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    נובמבר 2008    >>
אבגדהוש
      1
2345678
9101112131415
16171819202122
23242526272829
30      




הוסף מסר

קטעים בקטגוריה: ן¿½ן¿½ן¿½ן¿½ן¿½ן¿½. לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .

צריך לדבר על זה – תוכניות ריאלטי והמשותף להם


כבר שנים שיש לאבא שלי מנהג קבוע. בתום יום העבודה הוא והחברים שלו יורדים ללובי הבניין ומשחקים שש-בש, ברידג' ושאר מיני משחקים, ומעבירים שם עוד כמה שעות לפני שהם חוזרים הבייתה.

הם כולם אנשי עסקים מכובדים בגילאי השישים ומעלה שמעריכים את עצמם ועברו לא מעט בחיים.

וגם אני, עוד כילדה קטנה, ראיתי בהם אנשים משכילים, אינטלגנטיים שעבדו קשה במשך חייהם ועכשיו נהנים מעמלם הרב.

ביום רביעי האחרון אבא שלי חזר הבייתה מוקדם מהרגיל ושאלנו אותו בדאגה "מה קרה?"

"דיי! נמאס כבר. אף אחד לא רוצה לשחק. הם כולם יושבים שם מול הטלויזיה ורואים אותם בבריכה" הוא ענה מרוגז "רואים את מי בבריכה?" שאלתי "את הערוץ עשרים הזה! האח הגדול..."


במהלך השבוע מצאתי את עצמי מזפזפת בין הערוצים בזמן פרסומות וכש"במקרה" עצרתי בערוץ עשרים שכחתי לגמרי לחזור לתוכנית שראיתי.

יש בזה משהו ממכר, בלראות אנשים מתנהלים מבלי שאתה באמת שם. זה מסקרן, זה מעניין, זה מושך.

ואני לא אגזים אם אעיז ואומר, שאפשר אפילו ללמוד מזה. על דינמיקות בין אנשים, על התנהגויות, על סטיגמות שיש לנו אחד לשני ועל חוסר מודעות ומודעות יתר שיכולה להביך כל כך.

אפשר לראות איך נשים פתאום משתנות כשיש גבר מרשים בסביבה, או לראות גבר הופך לטמבל מושלם בחברת אישה יפה. אפשר לראות כמה ביצ'יות נשים יכולות להיות זו כלפי זו (זה קטע שאף פעם לא הבנתי... אבל זה נושא לפעם אחרת) או כמה הכוח הנשי שולט כיש איחוד נשי.

חבורה של אנשים בבית גדול עם מצלמות מסביבם. נו, נראה מה יקרה...?!


לא פלא שכל התוכניות ריאליטי הולכות והופכות לחלק משמעותי מחיי הטלויזיה שלנו והחיים בכלל.

לא מעטים יפיי הנפש שיגידו "מי רואה בכלל את החרא הזה?" אבל לא קיים אחד שהתיישב מול תוכנית ריאליטי ולא נשאר לצפות (גם אם הוא תוך כדי ציקצק בלשונו ומילמל "גועל נפש! פשוט תת רמה!")

המשותף לכל תוכניות הריאליטי הוא דבר אחד : מציצנות!

את "האח הגדול" אני עוד מכירה מזמן מגוריי בארה"ב אבל כשעושים תוכנית כזו במדינה כ"כ קטנה כמו שלנו, זה מקבל מיד משמעות אחרת לגמרי והמציצנות שלנו מתקבלת בצורה אחרת.


אבל זה לא משנה מה נגיד, כמה נצחק, נגחך או נלגלג, (לפני כחודש פירסמתי פוסט בנושא הפייסבוק והמציצנות - מומלץ) בואו כולנו נודה בגאווה ובחיוך גדול: אנחנו אוהבים להציץ לחייהם של אחרים! אנחנו אוהבים להיות "זבוב על הקיר"! כולנו מציצנים בדרך כזו או אחרת! צריך להודות בזה! צריך לדבר על זה!


נכתב על ידי לייני , 6/9/2008 18:31   בקטגוריות טלוויזיה וקולנוע, ביקורת  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



צריך לדבר על זה – מלצרות


 
חזרתי למלצר. אני שונאת למלצר! מי אוהב למלצר? אבל אין ברירה. צריך כסף זמין, משהו גמיש בשביל הלימודים וכל מה שמסביב ומלצרות, בואו נודה, זה כסף טוב, גמיש וזמין.

זאת נראית עבודה כ"כ פשוטה מהצד. כאילו, מה הבעיה? תגיש קצת אוכל, תיקח הזמנה, תהיה מנומס ולך הבייתה עם כמה ג'ובות בכיס. קלי קלות.

אבל מי שלא היה מעולם מלצר לא מבין בכלל איזו אקרובטיקה עושה יצור זה מדי יום בעודו משרת אותך.

 

יצורי המלצרים, בנוסף להיותם בעלי יכולות-על להתרוצץ סביב אלפי שולחנות ולמלא אחר מליוני בקשות שונות, הוא גם סבל (מה נראה לכם? השולחנות ובכסאות עומדים כל הזמן באותו מקום?), הוא גם עוזרת בית (לפעמים יש מנקה רצפות שזה התפקיד שלו אבל ברוב המקומות המלצרים מנקים), הוא גם עושה "פוליש" (פוליש, למי שלא יודע, ואיזה כיף לו שהוא לא יודע, זה הברקה של הסכו"ם והכוסות. פעולה מעצבנת, מציקה ומעיקה שנועדה למנוע מקרציות כמוכם להתבכיין שהכוס שלהם מלוכלכת) הוא פסיכולוג מדופלם (שמתם לב שתמיד הגברים יתלוננו על הנשים שלהן בפני מלצרים? מה הקטע הזה?) פלרטטן מוצלח (חייבים להוציא מכם כמה שיותר טיפים – הידעתם שמלצרים לא מקבלים משכורת בסיס והם חיים על הטיפים שלכם???), בעל ידיים שמתפצלות לידיים נוספות (ניסיתם פעם להחזיק מגש מלא בכוסות שתיה וכמה צלחות ביד אחרת?) ובעל זיכרון משוכלל (כשאתם מבקשים שמונים בקשות אתם באמת חושבים שזה אנושי לזכור את הכל? אתם לא לבד במסעדה!) שלא לדבר על הסבלנות המטורפת שהוא ניחן בה (באמת צריך להרחיב?) והיכולות אנוש המטורפות שלו (אל תשכחו שתמיד יש איזה מנהל או בוס מעליו שמסתכל על כל צעד ושעל שלו... אז כמו שכבר אמרתי, לא רק אתם שם!!!).

 

יש מסעדות שיצורי המלצרים צריכים לגהץ מפות ומפיות, לקפל בצורות מיוחדות, להכין שתיה (ולהזהר שלא להשרף מהמכונת קפה או לחילופין לדעת את כל מה שצריך לדעת על יין ואלכוהול) ולשים לב לכל מהלך שאתם עושים כדי שחס וחלילה לא תשארו בלי מאפרה נקייה, כוס מלאה או מרווח זמן ארוך בין המנה הראשונה והעיקרית. וכמובן, להיות בקשר מתמיד עם המטבח (אם פעם תנסו להקשיב, בכל הרעש במסעדה, תשימו לה לצילצול עצבני שבוקע מכיוון המטבח. זה הטבחים שקוראים לייצור הממלצר שצריך לעזוב ברגע זה הכל וללכת להגיש את האוכל למורעבים.

 

והכי חשוב, לא לשכוח, שגם המלצר, למרות היותו ייצור משונה במינו, הוא בן אדם. ותוך כדי העבודה הוא גם לומד קרוב לוודאי איפשהו, יש לו חברים וחברות והורים מציקים, שכר דירה לשלם וחיים משלו ולא תמיד בזין שלו (סליחה על הבוטות) להיות עכשיו נחמד כ"כ ועם חיוך על הפנים (כי סאאאאאמק המבחן לא הלך טוב, הדוד לא עובד בדירת מטר על מטר שלו וחברה בדיוק החליטה לריב איתו שהוא עושה משמרת ביום השנה שלהם!!!!!)

 

בקיצור, לא קלים הם חיי מלצר.

אז פעם הבאה כשאתם יושבים בבית קפה או מסעדה, תנו לייצור זה יחס קצת יותר סובלני, חייכו אליו, תפסיקו להיות נודניקים ולהמציא מנות שלא קיימות בתפריט. והכי חשוב, אם נהניתם, שימו יותר מרק 10% טיפ. אם הרשתם לעצמכם לשבת במסעדה ולפרגן לעצמכם ארוחה טובה, פרגנו לזה שג'ינגל כל הצהריים \ ערב כדי שלכם יהיה הכי טוב שאפשר.

 

חזרתי למלצר, שאלוהים ישמור עלי.

איך אני עכשיו מרימה את עצמי מהכסא הנוח ויוצאת למרתון המלצרות? איך אני שמה עליי את המסכה הנחמדה והחברותית אפילו שבכלל לא בא לי? איך לעזזאל אני הופכת לאחת מייצורי המלצרים שוב ונשארת שפויה? צריך, ואפילו רצוי, לדבר על זה!

נכתב על ידי לייני , 20/8/2008 16:59   בקטגוריות עבודה, ביקורת, שחרור קיטור  
1 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



הבלוג משוייך לקטגוריות: יחסים ואהבה , סטודנטים , פילוסופיית חיים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות ללייני אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על לייני ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)