לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

Sometimes Dreams Come true.



כינוי:  Lonely Anna.

מין: נקבה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
11/2007

כמה זמן עבר...


מאז שזה קרה.

ואני עדיין לא מצליחה לשכוח אותו. פשוט לא מצליחה.

הוא בחלומות שלי, הוא בפנטזיות שלי, הוא במחשבות שלי, הוא בכל תא בגוף שלי.

וזה לא תלוי בי. אני מנסה, באמת שאני מנסה... אבל זה חוזר אליי.

הערב הזה.

חושך...

חיבוק, נשיקה, מילה טובה.

לעמוד מחובקים ואז להתרומם טיפה כדי להגיע לשפתיים שלו.

היה לי כיף.

הרגשתי שזה היה עם רגש, אבל אני כמו טיפשה... אופטימית מידי.

הייתי עוד אחת מהסטוצים שלו.

היינו ידידים טובים, דיברנו הרבה... כניראה נבהל כשידע מה אני מרגישה אליו.

עכשיו הודעה הוא בקושי שולח.

אני כל כך מתגעגעת אליו. כל כך. בכל המובנים.

יספיק לי אפילו לראות את החיוך שלו שוב, לצחוק מכל מילה שהוא מוציא מהפה. כמו שהיה.

 

עכשיו הוא פנוי,

ניפרד מחברה שלו - כמו שהוא תמיד עושה... פשוט זורק עוד זונה שלו.

ואני לא רוצה להשלות את עצמי, כי בינינו כבר לא יקרה כלום.

"אני צריך לעשות סדר בראש, להבין מה אני מרגיש אליך."

בולשיט.

שבוע אחרי היתה לו כבר זונה אחרת.

 

אני שונאת אותו,

ובאותו זמן... כל כך אוהבת. והוא כל כך חסר לי... יותר מתמיד.

 

באמת שלא הייתי מאמינה שזה יקרה לי. כל אלה שהרגשתי אליהם משהו, פגעו בי וזה עבר לי אחרי שבוע.

והוא... פגע בי לפני חודשיים. שיצא לי מהראש כבר.

 

 

What i gonna do?

 

(U)

נכתב על ידי Lonely Anna. , 13/11/2007 19:19  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



ביטחון עצמי ירוד / אנורקסיה? לא איתי.


זה לא שאין לי ימים שאני מסתכלת במראה וחושבת לי "אני לא ניראת עד כדי כך גרוע".

אבל היום, קמתי בבוקר והרגשתי מכוערת. ככה זה רוב הימים.

פשוט עמדתי ערומה מול המראה ואמרתי לעצמי "אין פלא שאף אחד לא רוצה אותי. כונפה."

ויש כאלה שאומרים לי "אם את לא אוהבת את הגוף שלך, תשני אותו."

כל הקטע שיש לי יותר מידי תכונות רעות, העיקרית היא - עצלנות. היא הורסת אותי.

שלשום אמרתי לחברה שלי "כניראה שגורלי הוא להשאר לבד." אשכרה בתולה בת 25, עד השידוך. חע.

היא קיבלה את זה בצחוק, ואמרה לי לא לדבר שטויות.

ולפני חודש אמרתי לחברה שלי "אני מעדיפה להיות אנורקסית מאשר להיות דובה שמנה כזאת."

כניראה שלא. אפילו בצחוק לא הייתי אומרת את זה עכשיו.

הנה לכם בלוג, אנטי-אנורקסיה.

אני מצדיעה על היוזמה לפתוח סופסוף בלוג כזה. אחרי המון בלוגי פרו-אנה/רוצחות.

כל המלחמות, כל הפיגועים, כל הצונאמים, השרפות -

המקרים של מוות מאנורקסיה הם הכי גרועים.

אז אמרתי לעצמי, ואני אומרת עכשיו גם בקול!

אני לא אהיה מושפעת. אני לא אכנס לזה.

 

אז אני באמת לא יודעת מה לעשות עם עצמי.

70 ק"ג. ממוטה.

אבל לעשות עם עצמי משהו? אין לי כוח. אני מגעילה את עצמי כבר עם האופי שלי.

ניראת מגעיל, ומתנהגת מגעיל.

עד כמה שאני מלאת שמחת חיים כל הזמן בחוץ, אני חוזרת הביתה ומתמלאת בגועל, בשנאה עצמית.

 

אולי עידוד יעזור.

 

 

אנה.

שרישמית נגד אנורקסיה! [וגולדן שאוורס.]

נכתב על ידי Lonely Anna. , 1/11/2007 15:50  
6 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 





218
הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים כמשל , משפחתי וחיות אחרות , מתוסבכים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לLonely Anna. אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על Lonely Anna. ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)