הקשר שלי איתו התחיל בדרך הזויה...
תמיד רבנו מכות (אני לא מתגאה בעצמי בגלל זה-וגם כיום אני מאוד מתחרטת על זה :\)
ומפני שהקשר שלי ושלו התחיל רק ממכות שזה היה הקשר היחיד בינינו ככה תקשרנו בינינו.
זה לא היה קשר רומנטי זה סתם היה קשר של ידידות להכיר את הצדדים הרעים של כל אחד מאיתנו!
רק מה שאני לא הבנתי זה שהוא בכלל לא כזה שמה שאני ראיתי זה את הצדדים הטובים שלו (איך שהוא מצחיק את כולם-לפעמים צחקתי ולפעמים לא,איך הוא בכלל לא כמוני,איך שהוא שונה ממני)
אני תמיד חייתי שאשליה שהוא מראה רק צדדים רעים אבל מה שבעצם לא הבנתי זה שזה בעצם הוא.
אהבתי את האופי שלו מאוד מאוד והייתי צריכה די הרבה זמן בשביל להבין שאני מעוניינת איתו בעוד משהו,במשהו אחר!!
אז החלטתי ללכת אליו ולנסות איתו קשר רציני התחלתי איתו קשר רציני והבנתי שממני הוא יכול רק לראות את הטוב כי את הרע הוא כבר רעה בתקופה שאני והוא היינו ידידים.
אבל אני ברוב טיפשותי גם חשבתי שאני אראה בו את הטוב יותר אבל לא הבנתי שבעצם זה הוא,זה האופי שלו רק קצת שונה!
כלומר אם פעם הוא היה נותן לי נשיקה על הלחי עכשיו זה נשיקה על הפה,אם פעם הוא היה מרים אותי בלי רחמים וזורק אותי עכשיו זה חיבוק אוהב מאוד,אם פעם הייתי נרדמת לבד (שזה היה במשך כ-17 שנה) אז עכשיו אני נרדמת לידו עם חיוך,אם פעם המגע שלו כלפי היה סתם מכה אז עכשיו זה ליטוף!!
אבל שוב אני לא הבנתי את זה לא הערכתי את זה לא קלטתי את זה!!!!!
התחתנתי איתו ורק עכשיו אחרי שהוא השתנה ל-י הפך לפחות מצחיק,לא פוחד לפגוע בי,אומר דברים שבחיים הוא לא היה אומר אני מבינה שאיבדתי את מה שהיה לי בידיים!! איבדתי אותו,איבדתי את אחד האנשים שקיבל אותי כמו שאני לא ביקש ממני להשתנות,איבדתי את אחד מהאנשים היחידים שיכלו להעלות לי חיוך על הפנים,איבדתי את הקרבה שלו,איבדתי אותו בדרך שאותה ססלנו ביחד,כאילו שהיא לא הייתה מעולם!!
רק בימים האחרונים אני מרגישה את זה..איך?
ניגשתי למשהו שלמדתי לו לא קצת זמן הקדשתי את הנשמה שלי בזה,עשיתי את זה נגשתי לזה סיימתי את זה.
ואחרי זה הייתי צריכה לשמוע שהכל יהיה טוב שהכל יהיה בסדר לקבל חיבוק חם לבכות על הכתף של מישהו אבל הבנתי שאין לי עם מי לעשות את זה.זה כאילו שהוא שם אבל הוא לא שם!!!
כואב לי לחשוב על זה ככה אבל זאת האמת!!!!
אני לא יודעת מה עוד לעשות?
איך אני משנה את המצב?
איך אני אומרת לו שאני רוצה להפסיק להיות כזאת?
איך אני חוזרת בי? כבר שנתיים אני עושה את זה רוצה להפסיק, מתה להפסיק, אומרת ומבטיחה לו שאני אפסיק אבל לא מקיימת והוא ממשיך להשתנות לי מול העיינים
זה לא בשליטתי כבר לא יכולה כבר!!
אני חייבת להפסיק עם זה אבל כבר מאוחר מדי הוא לא שם!
והמצב לא יהיה כמו שהיה וגם לא יחזור להיות כמו שהיה..
לא יודעת מה לעשות,לאט לאט נאכלת מבפנים,אוכלת את עצמי מבפנים אבל עדיין לא מבינה מה קורה לי!
עדיין תמיד מקווה שיהיה יותר טוב,שיהיה בסדר!
מבקשת ממנו שיעזור,מבקשת ממנו שיהיה שם. הוא אומר שהוא ינסה להיות אבל מרגישה שהוא לא שם,רוצה לסיים עם ההרגשה אבל לא יכולה...
איבדתי אותו ולא יודעת מה לעשות עם זה.
כינוי:
בבלוג זה
בכל הבלוגים
