Overload Storiesחחח סתם משעמם לי אז אני כותב מקווה שתהנו יאללה ביי |
| 8/2007
 הסיפור: יום רביעי 29/8 11:08
היה,היה יום משעמם נראה כאילו העולם לא זז, ישבתי מול המחשב בהרגשת שיעמום, הרגשתי כאילו שאם אני אזוז העולם יתפרק.
עברתי לסלון ושמחתי לגלות שהכל נשאר כרגיל...הכלבים רובצים על המיטה הנוחה של ההורים, הפתקים והדואר על פולין ומיסים נשארו במקומם.
פתחתי טלויזיה ובהרגשת מושפעות מולחטת העברתי ערוצים עד שנעצרתי בערוץ 1 וראיתי סידרה שזכרתי להפליא מגיל 4 "חתולים בחצר". כשהסתכלתי בסדרה פעם ראשונה מזה כמה שנים שלא ראיתי אותה חשבתי לעצמי:"המממ...כשראיתי את זה בתור ילד זה היה יותר גאוני זה זכור לי כמו סדרת מופת".
נגמר הפרק כבר חשבתי לעצמי:" מה אעשה? שבוע לפני הלימודים, שבוע לפני המסע לפולין, שנה לפני צבא, החיים שלי עוד מעט נגמרים..."
ועוד צבא...לא בא לי לעשות תפקיד מעיק, לא בא לי קרבי וממש אין לי כוח למהומות על הראש אז אמרתי לעצמי:"טוב בצבא קרבי זה לא סוף העולם...יש עוד תפקידים כמו ג'ובניק".
ואז הגיעה ידיעה בחדשות בערוץ 2 ביקורת על הביקור של רה"מ,שר הביטחון והרמטכ"ל בצפון....אמרתי בקול:"רה"מ,שר ביטחון ורמטכ"ל? זה נשמע יותר כמו פתיחה לבדיחה..."ואמרתי לעצמי שאני חייב להפסיק לחשוב בקול.
חזרתי לחדר התיישבתי להכיסא ליד המחשב והסתכלתי על חברה שלי שישנה על המזרן לידי החלטנו שאת השבוע האחרון נעביר באבל אחד עם השני חצי שבוע אצלה חצי שבוע אצלי...היא השמיעה נחרה ענקית שגרמה לי לפרוץ בצחוק...היא התעוררה ואמרה לי:"מה אתה צוחק 11 בבוקר יא חסר חיים לך לישון,מתה עליך מותק"
אמרתי לה:"חיים שלי תחזרי לישון אני לא עייף"
חזרה לישון...יש לה שינה רגועה ונינוחה מאוד לא הבנתי למה אבל בפעמים יחידות שישנו ביחד היא אמרה לי שאני פשוט מתנועע כל הלילה...ותמיד היתה צוחקת מזה.
הרגשתי כאילו משהו עולה מקרביי אז הלכתי לעשות לי נס קפה...המיים רתחו, שמתי כפית אבקת נס קפה ושתיים סוכר כמו שאני אוהב ומזגתי מים ורבע כוס חלב...ואז בלי ששמתי לב היא לקחה לי את הנס ולגמה ממנו ארוכות עד שאמרה לי שאני עוד פעם הרסתי את הנס...היא אמרה לי שאפילו אם יביאו נס קפה מוכן רק למזוג מיים אני אהרוס אותו וצחקה...והאמת הסכמתי איתה...הנס שלי גרועים לגמרי.
עשיתי עוד נס והתישבתי לידה בסלון...התרווחו על הספא חצי שעה בשכיבה מחובקים וזפזפנו בין ערוצים...עד שבפעם השנייה עצרתי בערוץ 1 היה שאלתיאל קוואק....
אני והיא הגדרנו את הסדרה הזאת "שלנו זאת הסדרה שלנו" בילדותנו שנינו גדלו עליה, על הברווז החמוד והצהוב הזה שנלחם בכל דבר ומנסה לתקן את העולם...בכלל אני חושב שעד היום לא התבגרנו עד כדי כך חלק מאיתנו תמיד ישאר ילדים לפעמים אנחנו צוחקים משטויות של ילדים כמו איזה גיבור שהתחלק ונפל על התחת שנינו פשוט צוחקים משטויות ואם אתם תופסים אותנו ביום שיש לנו מצב רוח קליל ביותר ותספרו בדיחה קורעת לא נפסיק מזה יום שלם, היה יום אחד שאני זוכר ששמענו בדיחה בצומת והינו באותו יום קצת OUT מצב רוח קליל ביותר ישבנו על ספסל וצחקנו לפחות שעתיים אנשים שעברו לידנו חשבו בטח שהשתגענו, היו אחרים שראו והמראה הזה נראה להם מלבב.
כשחזרתי למציאות בהפלאשבק החברה שלי הסתכלה עלי כאילו כאילו קרה לי משהו ויצאתי מהמציאות צחקתי ורק אמרתי שהיה לי פלאש-בק.
נגמרה הסדרה שלנו יצאנו לבחוץ והיה ברור שהשמש רוצה לשקוע...כאילו משהו עוצר אותה כאילו יש לה נוד שהיא לא מצליחה להפליץ, הסתכלתי על השמיים שמכחילים יותר ויותר לאט לאט וחשבתי לעצמי :"למה??????למה?"
התנשקנו...
סוף הסיפור להפעם
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
