מי היה מאמין...

אם תבקשו ממני להצביע על 2 האנשים שעברו הכי הרבה בעולם ביחד, ואני לא מדברת על בולשיט של זוגות רגילים, אלא על חוויות רציניות וקשות, אני אצביע עלי ועל האקס שלי. או שבעצם....החבר שלי?!

אחרי שנפרדנו פרידה קשה מאד ולא דיברנו שנה, חזרנו להיות החברים הכי טובים. שוב התפתח בינינו המתח הזה והקשר שהיה לנו לפני שהיינו חברים. אני זרקתי את החבר שלי שהיה לי בזמנו כי לא יכולתי לאהוב אותו, כנראה כי האקס שלי היה בראש שלי שוב. כשכבר החלטתי להגיד לאקס החמוד שלי שאני רוצה לנסות שוב (ידעתי שהוא לא יעשה את זה גם אם הוא ירצה כי פשוט אין לו אומץ) הוא הודיע לי שהוא התחיל לצאת עם מישהי. ידעתי שהקשר ביניהם לא הולך להיות רציני, והלכתי להגיד לו שאני רוצה לנסות איתו שוב. הוא אמר לי שהוא לא בתקופה עכשיו לקשר רציני, שהוא רוצה להתחיל עם בנות עכשיו ולהנות...אבל שיש מצב שהתקופה הזאת תעבור לו והוא ירצה שוב, כי גם לו יש משהו אלי. הוא לא יצא לי מהראש, ואחרי שבועיים בערך אמרתי לו שהוא לא אמר לי "לא" מוחלט, ושאם הוא לא רוצה אז שפשוט יגיד לי שלא יהיה בינינו כלום בחיים. הוא אמר שהוא לא יכול להגיד לי את זה. הוא גם לא רצה לסיים את האופציה הקיימת בינינו לתמיד כנראה או משהו כזה...

והיום, פתאום הוא ניגש אלי ואמר לי שהוא צריך לדבר איתי. בהתחלה חשבתי שזה קשור לזה, אבל מהיכרותי איתו למדתי לא לפתח ציפיות ובלי מאמץ בכלל הוצאתי לי את האופציה הזאת מהראש. אבל הוא אמר לי שהוא חשב על זה ושהוא רוצה לנסות.

הייתי בשוק שהוא עשה את המהלך הזה בכלל, כי זה הדבר שהכי לא אופייני לו בעולם, אבל האמת שלא כ"כ התרגשתי מזה.

אולי כי כבר הספקתי להוציא לי אותו מהראש ולמלא אותו בדברים אחרים, יותר נכון בגברים אחרים, אבל בסוף, אחרי שדיברנו שעה לאחר קבלת ההחלטה, לא הצלחתי למחוק את החיוך מהפנים...תמיד הרגשתי שאני זאת שרוצה יותר, אבל עצם העניין שהוא זה שפנה אלי ועשה צעד שהוא מאד גדול בשבילו, מראה לי שהוא באמת רוצה וגם שהוא התבגר בטירוף. אני לא מובכת ממצבים כאלה, ואין לי בעיה להגיד למישהו שאני רוצה אותו. אבל בזה, כמו בהכל, הוא שונה ממני. וכאן אנחנו סוגרים מעגל של שנתיים מאז התחיל הסיפור בינינו. וכן, אני מאושרת.=]] ואוהבת את אלוקים! שבאמת הכל בזכותו.