Extraordinary

"זה כמו שתיסע על 150 קמ"ש, זה יהיה כ"כ מהיר ...

אבל אחרי כמה זמן תרגיש כאילו אתה נוסע על 80 אז תגביר מהירות .

ואז שוב תגביר אותה , עד שכבר לא יהיה לך מושג על כמה קמ"ש אתה נוסע ואם זה מהיר לך או איטי ."

ניסיתי להסביר לר' בדרך שאולי יבין . כשלתי .

"זה התחיל מ1000 , ואז סתם לראות אם אפשר ירדתי ל800 , משם 700 היה נראה יפה יותר ,

מאז 500 היה יותר עגול ואז 400 הוא זוגי , 300 מזכיר לי כוח ו200 נשמע כמו שלמות ."

הוא היה כ"כ מבולבל, ר' שלי . ראיתי לו בעיניים שהוא מבוהל ממה שעתיד להיות .

בלילה הוא כמעט בכה לי ,

הידיעה שבמשך השבוע הוא לא יהיה איתי כבר לא העציבה אותו כמו שגרמה לו לפחד .

אין לי עוד מה לכתוב , אני לא מצליחה פשוט .

אני לא מסוגלת להביא את המחשבות והזכרונות שלי למילים וגם עכשיו עולות להן דמעות .

אני מרגישה כ"כ אשמה .

המחשבה שאני זאת שגורמת לו לרע גורמת לי להיגעל מעצמי הרבה יותר .

לספר את זה היה קל , להסתכל לר' בעיניים היה בלתי אפשרי למשך כמה זמן .

מקווה שיהיה טוב ... הכל כ"כ שברירי עכשיו .

למטה מתעדכן ...