יש מעט ימים עד שחופשת פסח תיגמר ואני מתכוונת להפיק ממנה את המיטב .
יום ראשון 5/4
בוקר - נס קפה [50]
ביניים - קולה זירו [1] + נס קפה [45]
צהריים - מיקס ירקות מבושלים/מאודים [180]
ביניים - תפוח [50]
ערב - רבע אבוקדו עם ביצה + חתיכת לחם מלא עם כפית גבינה לבנה [מעריכה ש200 קלוריות ... למרות שזה אולי פחות .]
ידעתי שהגלולות האלה מפתחות לי את התאבון! לא עברו עשר דק' מהרגע שלקחתי גלולה והייתי חייבת פתאום לאכול משהו .
בהתחלה אמרתי לעצמי לסגור את היום עם עוד כוס נס, ואז התחשק לי אבוקדו ולדעתי אבוקדו הולך טוב עם ביצה, ושניהם ביחד יותר טעימים עם גבינה וגבינה יותר טובה על לחם.
וכל זה ביחד הפך לארוחה שלמה !
אני חושבת שאני אתחיל לקחת את הגלולות לפני שאני נרדמת. רק ליתר ביטחון. [אז מה אם אני רוצה להאשים גלולה בהתקפי רעב ?!]
סה"כ : 525 קלוריות . לא רע . אפילו טוב . נראלי .
דברים שאני ממש צריכה לעשות [חוץ מלרדת במשקל כמובן] :
- לקנות משקל
- להתמיד בהליכות
- לצבוע את השיער
- לעדכן בצורה קבועה
- ללמוד למתכונת באומנות
- לדבוק במטרה
- לקנות ויטמינים
אני מודה שבזמן האחרון פחות התמדתי בעניין של האוכל , של המשקל , של הלימודים ... או בכל דבר אחר .
תחושה של תסכול ועייפות מלווה אותי כל הזמן, אין לי רצון להשקיע במשהו את המיטב או לדבוק בדבר אחד .
אני מניחה שעכשיו החלטתי להתעורר בגלל שאני פוחדת ומרגישה מאויימת משטויות .
המחשבות על הקיץ ... ועל זה שרוב החברות שלי משחקות להן עכשיו בחוף באילת [משמע שורפות קלוריות ומשתזפות]
ואני סתם יושבת לי בבית ומשמינה מרגע לרגע ... או זה שהתחלתי לקחת גלולות ו'השמנה' נחשבת לתופעת לוואי .
לא יודעת .
אני פשוט מרגישה שעכשיו אני צריכה להתעורר ולהפסיק עם כל הרחמים העצמיים שאגרתי ולהתחיל לתפוס תאוצה .
בא לי להיגעל שוב מאוכל, בא לי לראות בכל ביס דבר רע, בא לי להעביר ימים שלמים על נס קפה, בא לי להמשיך לרדת במשקל ...
אבל גם בא לי להיות נורמלית .
בא לי ואני לא מצליחה . אני לא מצליחה להנות מסרט עם פופקורן או מגלידה בערב ומשנצלים טעימים או מישיבה במסעדה ומהקינוח שאחרי .
אני לא מצליחה להנות משום דבר, כל יציאה אני מרגישה שמסתכלים עליי אנשים זרים ושופטים את המראה השמן שלי,
ואז אני חושבת שזה טיפשי ואני סתומה אם אני חושבת שמישהו בכלל מסתכל או מתרכז בי לשניה אבל אני בכל זאת לא יכולה להשתחרר מזה .
נראלי מאוחר מידי להתחיל ולנסות להיות 'נורמלית' אחרי שלוש שנים שלא יודעת מה הייתי, ובכלל ... מה זה נורמלית ?
אני אוהבת את עצמי רק כשאני מזיקה לגוף שלי, רק כשאני מצליחה לעמוד מול האוכל, רק כשהמכנס רופף עוד טיפה ... רק שהעצם קצת יותר בולטת .
רק אז אני מרגישה גאה, קצת יפה, יותר טובה .
וזה עצוב לי . קשה לי להשלים עם זה שזאת אני וזה מה שמשמח אותי .
ויותר קשה לי עם זה שאני כבר לא מצליחה לשמח את עצמי .
אני הבנתי ממזמן שאני לא ילדה נורמלית ושלהיות על החוף עם בגד ים בשבילי זה ממש לא לשחק בכיף כמו שזה כיף לחברותיי,
אבל אני רוצה קצת שקט, אני באמת רוצה . ושקט אני מוצאת רק ברעב .
ואיכשהו, אני עדיין מעדיפה רזון על שקט נפשי או על חיוך נקי .
טוב לחזור להיות גועל נפש .
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי:
לוס .
