מספיק לי. פעם אחת ביום לאבד שליטה ואז די, להחזיר אותה אליי מהר.
לא משנה שנראה לי שהשליטה לא בידיים שלי כבר ממזמן.
הכל כאילו נוזל לי בין האצבעות... הרצונות, החלומות, הרגשות ובעיקר המטרה.
טיפה אחר טיפה הכל נופל ובטח עוד מעט אשאר לבד כמו פעם, בלי כלום לאחוז בו. אפילו לא אנשים.
בא לי לשכנע את עצמי שאני בסדר, שמחר יום חדש ואולי גם התחלה חדשה. אבל אני כבר לא תמימה כ"כ.
אני כבר מכירה את עצמי, פגעתי בעצמי לא פעם ואני יודעת שמחר זה לא יהיה שונה.
Sunday - 460 Calories, Done for today...
monday - 510 Calories.
Tuesday - 890 Calories - Only milk, vegetables and fruits.
Wednesday - 560 Calories.
Thursday - 300 Calories.
"אני לא רוצה שתרדי מה50, זה כבר מוגזם" ר' ניסה כרגיל ללא כל הצלחה,
הוא אמר לי שגם אם זה לא נראה ככה הוא שם לב כמה המשקל השתנה, כמה לחבק אותי זה שונה, כמה מפחיד לקפוץ עליי כמו פעם.
"היא תרד ל47? אל תדאג זה בחיים לא יקרה..." היא אמרה כאילו מישהו בכלל דיבר איתה.
היא לא עיוורת כמוני ויודעת שאם עדיין לא הצלחתי אז אני בטח גם לא אצליח.
אז זהו, שמשפטים כאלה כ"כ מחזקים אותי... עושים לחשק לרעוב. מחזירים לי את החשק לגווע. כמה טוב.
Take Care Yourself <3