זה יהיה פוסט שיגע בהכל מלבד בהפרעות אכילה. בהכל.
לא קל לי לדבר על עצמי ועל מה שעובר עליי בלי להתייחס לנושא הנ"ל,
החלטתי לעשות את זה מתוך אמונה וידיעה שיש בי הרבה יותר וקורים לי המון דברים בדיעבד במשך היומיום.
אני אפתח בזה שהגיוס שלי ממש קרוב (מטרות וכאלה לפוסט אחר!) ואני מתרגשת,
אני מוכנה לזה, בין אם מתוך שעמום ובין אם מתוך בשלות... בא לי לקבל סטירה ולצאת מהאיזור הבטוח שלי.
המחשבה שאני הולכת לחוות הרבה דברים חדשים קורצת לי ואולי מי יודע שם יגמרו בעיותיי הנפשיות... או יחמירו D:
התפקיד שלי במהותו לא קרבי, כל התפקידים שייעדו לי היו של מחשבה, והאמת היא שאני די מרוצה ממנו.
היציאות שלי הביתה יהיו סבבה לגמרי וזה תפקיד שאפשר להתקדם בו שזה משהו שהיה לי חשוב לאחרונה.
כמה מחברותיי הטובות כבר התגייסו, כמובן שהתרגשתי נורא וקשה לי להאמין שלא נחזור לעוד שנה בתיכון שכולנו אהבנו.
בנושא אחר, החיים שלי קיבלו תפנית גם בקטע של הזוגיות... כמו שכבר הזכרתי אני ור' נפרדנו אחרי שנתיים ביחד.
הניתוק בא מהצד שלי, הרגשתי שמיציתי. רציתי לבד, רציתי חופש.
זה לא מה שקרה בדיוק כי יצא לי לפתח קשר עם מישהו חדש, לא רישמי ולא מחייב, אבל עדיין.
הוא שונה מר', לכל אחד המגרעות והיתרונות שלו. נקרא לו ב'.
מעצבן אותי שהוא לא יודע להחליט, או לבחור. אדיש משו. לא הכי יוזם, ודי מתוסבך.
מאהב מעולה מצד שני, רגיש, עדין. מפנק. ממממ מסקרן. כמו כל דבר חדש. וגם שכבתי איתו בסופו של דבר.
הוא התגייס לא ממזמן וזה מקשה על הכל, פעם ב21 יום הוא מגיע הביתה ליממה בקושי ומשך השבוע כמעט ולא ניתן לדבר.
בהתחלה כשהכל באמת היה איזי-גואינג זה לא היה לי משנה, אמרתי "מה שיהיה יהיה"...
אבל עכשיו אני מוצאת את עצמי יושבת ימים ומחכה לשיחות ממנו, וכשהן מגיעות הן נמשכות בקושי 5 דק'.
וכשהוא מגיע הביתה זה לחלוק אותו עם כולם מן הסתם. ובכלל עוד מעט יהיה גם לי לו"ז צבאי משו.
ובכל זאת אני פנויה, ויש פיתויים. למרות שאני משחקת תפקיד של טרף. הרבה הצעות, הרבה שורות פתיחה.
בסופו של דבר נשארתי עם שתי ציפורים על העץ, כי אין לי אותו וגם אין לי אפשרות רגשית להיות עם אחרים.
לא מצב רצוי.
ויש עוד כ"כ הרבה דברים באמצע, כמו האקסית המטורפת שלו.הבנתי שהיא רודפת כל נוכחית שהייתה לו זה באמת אחד הקטעים...
כאילו שאני צריכה דרמות.
אף פעם לא אהבתי דרמות, זה לא באמת מעניין וכל עניין של תשומת לב נראה לי מיותר. אבל אם ככה בא לה, בכיף!
בלי קשר בסופ"ש האחרון משו קצת השתנה ואני לא יכולה להצביע, נראלי שאני די באוויר עכשיו
וגם לא דיברנו במשך של השבוע כבר שבוע שני וזה מוזר. (לא דיברנו שבוע שלם, הוא יצא הביתה, ומאז שוב שום דבר).
לא יודעת אם לחכות או לתת אפשרות לשאר ההזדמנויות... נראה כבר.
בא לי לשתף קצת על עצמי ככה בקטנה כדי להרגיש שיש לי עוד על מה לכתוב:
# יש לי YES בבית, וגם בחדר, אני נושמת לוויין. אני צופה אולי ב80% מהסדרות המיובאות שלהם..
האנטומיה של גריי, עקרות בית נואשות, דקסטר, העשב של השכן, איך פגשתי את אמא, קריסטין הישנה,
מרסי, ניפ/טאק, האישה הטובה, צווארון לבן, דם אמיתי, מגרש ביתי, 90210, גיבורים, מספרים,
מחשבות פליליות, פשע מן העבר, המפץ הגדול ועוד כמה שלא עלו לי עכשיו...
# אני בן אדם יותר של חתולים, אבל יש לי בבית גם חתול וגם כלבה.
# יש לי אובססיה מטורפת (עוד אחת) לנעליים, בגדים ואקססוריז. אולי בגלל הצורך להרגיש כל הזמן טוב עם עצמי.
לצערי ניסיתי כל דבר אבל אני לא מפסיקה לקנות, בין אם ב10 שקלים ובין אם בסכומים גבוהים יותר...
# יש לי חוברת ציור מקצועית וכל מיני כלים לציור, שזאת אחת האהבות שלי למרות שאני לא מציירת
לעיתים קרובות וגם לא מציירת מהראש.
# הפרי האהוב עליי זה אבטיח אבל אני אף פעם לא אתנגד לקוקוס, שזה גם הריח האהוב עליי.
# אני מוסיפה קינמון לנס קפה.
# יש לי כתב יד מזערי וזה גורם לאמא לפעמים ממש להתעצבן חח, אני גם שמאלית אגב.
# אין לי שום פירסינג/קעקוע בגוף, למרות שלאחרונה בחרתי קעקוע ועכשיו יש לי את כל הזמן שבעולם לחשוב
טוב טוב אם לעשות אותו או לא.
# אני זונה של קרמים, כל הזמן תמצאו אותי עם קרם גוף, קרם לידיים וקרם פנים!
# ניתן להגיד שאני גם מטופחת, למרות שכשאני אוכלת הרבה אני מזניחה את עצמי ליום-יומיים ונשארת ממש מג'וייפת.
# אני לא שותה וודקה כמו כל טיפוס בגילי, אני אוהבת בירה, ליקר בייליס' ויין לבן. אני נורא ספציפית בקטע הזה.
# גומי זאת אחת מחולשותיי הארורות, אין מצב בחיים שאני יעמוד בפיתוי.
ופתאום נראלי שרשמתי הרבה דברים אז אני אשמור קצת לאחרי זה...
עוד בקטנה - אני רושמת את הפוסט כמעט שעה, כל דקה עדיין מחכה לשיחה, צמודה לפייסבוק ולבקבוק קולה זירו.
שיהיה לכולם המשך סופ"ש טוב (כי הוא כבר בפתח),
אוהבת, לוס.
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי:
לוס .
