במשך שנים לשקול 60 ק"ג היה הקו האדום שלי, בקטע של העדפתי למות מאשר להגיע למשקל הזה.
הייתי רחוקה ממנו רוב הזמן, הכי קרוב שלי אליו היה 58 ק"ג וזה היה בי"א בערך.
מאז שמרתי ממנו מרחק ולשקול 60 היה נראה כמו משהו שלא יקרה לי בחיים כאילו זה גבול שאי אפשר לעבור כי הוא באמת רחוק,
בשביל להגיע ל60 אני אצטרך שינוי דרסטי כמו הריון, או שלא?
מלפני שבועיים סידרתי את המשקל סוף סוף ועזרתי אומץ להישקל. בסיוטים שלי לא חשבתי שזה מה שאני אראה:
62.6
שבועיים אחרי זה אני עדיין בזעזוע מהמספר הזה.
אני מאמינה שירדתי מאז כי נורא השתדלתי לאכול בריא וללכת לחדר כושר 4-5 פעמים בשבוע לפחות בשביל להחזיר לי את הגוף שלי בחזרה אבל זה מרגיש כאילו לא משנה מה אני אעשה, כל עוד אני אמשיך לאכול גם אם מדובר ב 800-1000 קלוריות ביום אני אשאר שמנה.
אם אני מסתכלת אחורה לתוצאות של ירידה במשקל זה היה כשהפסקתי לאכול או התקיימתי על 300-500 קלוריות ליום ועדיין התמדתי בחדר כושר.
מצחיק אותי איך כששקלתי 48 עדיין חשבתי שאני כל כך שמנה, לא סבלתי את הרגליים שלי בערך שנאתי בעצמי הכל בדיוק כמו עכשיו כשאני 12 קילו יותר!!! (במקרה הטוב)
יש לי כרגע זמן מוגבל בערך חודש וחצי באמת להשתדל ולתת את כל כולי לזה, לחזור לפחות ל54.
בראשון שאני אשקל שוב ואראה מה מצבי נכון לעכשיו ואז אני כבר אציב לעצמי יעד ירידה שבועי.
אני יכולה לעשות את זה, אין סיבה שלא. אני כבר מכירה את כל השיטות כל האפשרויות כל החולשות שלי.
הדבר היחידי ששונה זה שעכשיו אין לצידי לקסעדין. :(, חבר אתה חסר.
הכל זה כוח רצון.
שתהיה שבת שלום,
לוס.
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי:
לוס .
