"קפה נטול קפאין, אומלט נטול פרוטאין, לחם נטול חיטה.
רגע לפני שהיא עולה על המשקל אני משקר את מד המדידה,
למה אם את נופלת, מותק אני יודע את לוקחת אותי איתך. "
משקל הבוקר: 56.1,
לא מה שציפיתי אבל בהחלט הרבה יותר טוב ממה שחשבתי שיהיה אחרי שבוע שעבר.
השבוע הזה הרבה יותר רגוע ומתון, אני כבר בגלולה הרביעית וקיבלתי מחזור. סוף סוף.
האכילה שלי סבבה, לא אוכלת שטויות, שמה לב מתי אני שבעה ושותה הרבה מים. וקפה. ומים וקפה.
אגב קפה, כבר חודשיים בערך שאני שותה אותו עם סוכר ולא עם סוכרזית כי זה עשה לי הרבה בעיות, ממליצה לכולן!
אומנם סוכר רגיל שווה 20 קל' לכפית אבל הוא לא פוגע ביכולת גופנית באופן שבו הסוכרזית פוגעת. צמצמו בדברים אחרים.
בכל מקרה, עדיין יש לי פוביה מהגלולות במיוחד כשתחת "תופעות שכיחות" בהוראות היה רשום עלייה במשקל.
הבנתי שזאת עלייה נורמאלית של חודש-חודשיים עד שהגוף יתרגל להורמונים שהוא מקבל.
בפעם הקודמת לקחתי גלולות עם מעט הורמונים אז לא הרגשתי אותן בכלל אבל עכשיו אני לוקחת גלולות חזקות, את אלה שלוקחות העשירות או הזקוקות (בנות גבריות), אני לא אף אחת מהן האמת,
אני מהמתנסות.
ובגלל שיש לי עוד חיים חוץ מההפרעה (מסתבר) ציטטתי את אריק ברמן למעלה בהקשר לזה שאני יוצאת עם מישהו חדש.
רגע אין קשר ממש אבל בכל זאת.
אז כן, כבר חודשיים. נקרא לו ד'. הוא סוג של 100% תמימות, כ"כ שונה ממה שהורגלתי.
אבל יש לי פחדים, שפתאום הוא יסתובב לי כמו ר', יהיה קנאי מטורף ויעשה לי את המוות,
יאיים עליי בהתאבדות או משהו כזה.
קשה לי להגיד שיש לי חבר, המילה הזאת כ"כ מרתיעה אותי.
ויותר מזה אני מפחדת שישים לב כמה מתוסבכת אני.
הדבר שאני הכי רוצה לשמוע אותו אומר אחרי "אני אוהב אותך" זה "את רזה".
הלוואי שאני יגיע לזה איתו. לשני הדברים.
מספיק קשה לי לתמרן ביני לבין עצמי, אני לא צריכה עוד צד.
ד' גר די קרוב אליי, 25 דק' נסיעה. אנחנו יוצאים כמעט לאותם המקומות, גדול ממני בשנתיים. מה עוד.
נראה ממש טוב אבל מה שהכי משך אותי אליו זה האופי. קצת עשה לי חיים קשים מרוב שהוא ביישן. אבל עכשיו הכל די פשוט איתו.
יצא לי לאכול איתו פעם אחת בחוץ והזמנתי סלט עם עוף.
זאת מנה רצינית, לא ממש של כוסיות אבל עדיין סלט זה סלט.
בפעם הבאה אני יזמין המבורגר או משהו, זה גם יקדש מטרה כלשהי.
מקווה שלכולן היה שבוע מוצלח, קל ורגוע. אמן שימשיך גם בסופ"ש!
לוס.