זו שעת ערב מאוחרת ורעש המכוניות אינו נשמע בכביש

הוא מתהלך לבדו בדרכים

צעד ועוד צעד,בורח מהצללים

הוא חושב שרודפים אחריו אבל אין שם אף אחד

הוא מדמיין צעקות

הדרך נמשכת ונמשכת,הוא רץ ולא עוצר

פוחד ושותק

רועד ונקפא

למראה דמותה המשתקפת על הכביש שליד התחנה.

פרק  3  דרך הצללים

כולם כבר ישבו סביב השולחן העגול עם הזכוכית השקופה והרגליים מעץ,אוכלים את ארוחת הבוקר בהנאה ,צוחקים ומשוחחים אחד עם השני על השבוע שעבר.

"איזה כייף שסוף כל סוף מתחיל החופש,חיכיתי לזה כל כך הרבה זמן" אמרה זואי הקטנה ולקחה עוד פרוסת לחם מהשולחן.

רק כיסא אחד נותר ריק,הכיסא של סמנתה שבדיוק בשנייה זו ירדה בזהירות במדרגות,הביטה במשפחה המצחקקת מאוזן לאוזן, מסתכלת בג'ון ורואה איך הוא נוגס בלחמנייה הענקית שלו עם החסה והחביתה.

לאחר מספר ד' של התבוננות היא אמרה "תודה באמת שמישהו נזכר להעיר אותי" ואז נגשה אל המטבח להכין לה חביתה.

"סמנתה, לא שמנו לב שהתעוררת " אמרה לורן ולקחה את המלחייה כדי לטבלן את הסלט.

"לא רצינו להעיר אותך בגלל שלא הרגשת טוב אתמול" הוסיף ג'ון.

"תודה באמת על הדאגה שלך" אמרה סמנתה  ושברה ביצה למחבת.

ג'ון התעלם מדבריה ,הוא ידע שסמנתה רוצה לעקוץ אותו ושהיא עדיין כועסת ואפילו נוטרת לו טינה,אבל הוא בכל זאת חשב שמה שהוא הולך לעשות עכשיו ממש ישמח אותה.

הוא הוציא מכיסו מעטפה אדומה ושם אותה על השולחן

"קחי סמנתה,זה בשבילך"

סמנתה נגשה אל השולחן ולקחה את המעטפה,לא היה לה מושג מה יש בה ומה הוא רוצה ממנה,היד שלה רעדה כאילו רוח רפאים ניצבה מולה.

"כרטיס טיסה?" אמרה בקול רם ומופתע

"מה את אומרת?" אמר בחיוך וחיכה לתגובה

"ישראל?" הוסיפה.

לפתע זואי התפרצה לשיחה "ומה איתי ועם ג'יני? גם אנחנו רוצות לטוס!"

"כן,חשבתי שזה ממש ישמח אותך אם תטוסי לבקר שם בקיץ" אמר ג'ון והתעלם מדבריה של זואי.

"יש פה רק כרטיס אחד" מלמלה.

"נכון,במיוחד בשבילך,אני ולורן לא יכולים לטוס,יש לנו עבודה והבנות גם ככה יהיו בקייטנה,תיארתי לעצמי שבטח תשתעממי לבד בבית חודשיים"

"זו הזדמנות מצוינת לבקר את אמא"  סמנתה חייכה והוסיפה "רק שיש בעיה קטנה,איפה אני ישן?" 

"אין לך מה לדאוג,כבר סידרתי הכול, אני שולח אותך ללמוד בפנייה בצפון הארץ. רשמתי אותך ויש לך שם מקום מובטח. בהתחלה הם לא ממש היו בעניין בגלל השפה וזה,אבל כשהסברתי להם ש... "

 סמנתה עשתה תנועה מוזרה עם היד ואמרה "ומי אמר שאני מסכימה? "

"רציתי להפתיע אותך" אמר ג'ון בסבלנות.

" לשלוח אותי לפנייה מטונפת ולהרוס לי את כל חופשת הקיץ?"  ענתה בכעס

"זה לטובתך,"הוסיף ג'ון.

"אתה אפילו לא התייעצת איתי לפניי,מה חשבת? שאני ישר אצרח מאושר ויסכים?"

ג'ון קם ושוב לקח את המצית בשביל להדליק סיגריה,הוא נראה עצבני במיוחד,לאחר כמה ד' הוסיף "זה לא נושא לויכוח! את טסה וזהו."

"חשבתי שזו בחירה שלי אם לטוס או לא"

"אז חשבת,כדאי שתלכי לארוז את המזוודות,הטיסה שלך מחר

אהה ועוד משהו קטן,בסופיי שבוע את תשאי  אצל סבתך אליזבת"

"מה?!" סמנתה צרחה ורקעה ברגלה בכעס

"כן,אני יודע שלא הכרת אותה אבל את תכירי,היא מאוד תשמח להכיר אותך" הוסיף ג'ון ואיפר את העופרת של הסיגריה בקערה.

"אבל..."

"בלי אבל..את נוסעת וזהו!" אמר בכעס והתהלך עם המאפרה ביד לעבר המרפסת.

סמנתה רצה בזריזות לחדרה,היא טרקה את הדלת חזק ושמה מוסיקה על פוולל ווליום

זה מה שהיא עושה בדרך כלל כשהיא חוטפת את הכריזה.

לאחר מכן היא נשכבה על המיטה וניסתה להירגע.

***

 מה דעתכם על הפרק הזה? J האם סמנתה תטוס? האם התנהגותה מוצדקת? מה יקרה בהמשך?

כל זה ועוד בפרק הבא....

יש למה לצפות.

יום טוב.

3>

קסם הכתיבה.