סיפורו של קלרנץ
סיפור על חתול מרגע הלידה עד רגע המוות |
| 10/2007
פרק 31 : המחלה
קלרנץ היה עסוק התקופה זו כהרגלו בנהימות חלשות על דרטיל וסטנורשניסו להתרחק ממנו ככול שרק יכלו, "קלרנץ! קלרנץ!" צעק צינק רץ לכיוונו בפראות "מה העיניין צינק ?" שאל קלרנץ "חתול חולה עבר פו הבוקר" "הוא עדיין פו" שאל נבהל קלרנץ "לא לא הוא לא חשב אפילו להשאר אבל הנקבות חוששות שהמחלה שלו נשארה קן " "איזה מין מחלה היתה לו?" שאל החתול חסר הזנב "א... אני לא ראיתי אותו" השיב צינק "אבל פוצקה סיפרה לי שהיו לו הפרשות רבות מאוד מהאף והעיניים וגם קצת מהאוזניים " "מחלת ההפרשות" חשב לעצמו קלרנץ "מי היה בסביבה שהוא עבר?" שאל "א.. רק לבנה והגורות שלה אני חושב " אמר צינק "לבנה?, אוי ואבוי" קלרנץ יצה בריצה אל המקום בוא היתה לבנה בדרך כלל עים הגורות שלה ומצה שם את החתולה הפרסית ישנה וגורותייה משחקות להם "תעירו את אימכם" אמר להן קלרנץ ושתיי הגורות מיהרו לזנק על אימם עד שהתעוררה "את בסדר ?" שאל קלרנץ "שמעתי מצינק על החתול החולה שעבר לידך הבוקר " "אני לא יודעת" ענתה לבנה בקול מעט צרוד" "צינק" פקד קלרנץ "לך והבא לפו את שרפול שתבדוק אותה" , צינק צית ותוך דקה או שתיים שרפול היתה שם כשגוריה נגררים אחריה מיללים שתניק אותם "מה שלומך לבנה איך את מרגישה?" שאלה "לא טוב" ענתה לבנה "אני חוששת שנדבקתי במחלה" , צינק הביט בגורות החצי פרסיות "אסור להם לינוק פןידבקו במחלה" אמר , שרפול אישרה את דברוו וביקשה מלבנה שתרים את ראשה כדיי שתוחל לבדוק את אפה "אוי ואבוי" אמרה, קלרנץ לא יכל להשאר שם יותר וביקש שיודיעו לו עים יהיו התפתחויות בסיפתומים לאיזשהוא כיוון, "יש כבר מצבור של הפרשות באפיך ולפי זה בקרוב עינך יתמלאו במוגלה"... החתולים ידעו לזהות חתול חולה אך לא לתפל במחלה ולכן הנוהל אצלם במקרה כזה היה להתרחק מהחתול החולה "האים זה בסדר מצדך שאקח אליי את קילמן וטינקל? הן יוכלו לינוק יחד עים הגורים שלי" , לבנה לא אהבה את הרעיון להפרד מגורותיה אבל הסכימה לטובתם שלהם ..."קלרנץ" אמרה שרפול שפגשה אותו בערב "מצבה של לבנה לא טוב אנה ממך אל תתקרב אליה כדיי שלא תדבק "... "טוב?", קלרנץ לא ענה ...
| |
| |
בבלוג זה
בכל הבלוגים
