סיפורו של קלרנץ
סיפור על חתול מרגע הלידה עד רגע המוות |
| 10/2007
פרק 36: נאמנותו של צינק
קלרנץ היה חולה, חלש ומדוכה... דרטיל החליט לנצל את המצב ולנקום את ניקמתו של סטנור, הוא כבר הצליח לגרש את רוב הזכרים האחרים וקלרנץ היה האיום הכי גדול שלו לרגע זה, וקלרנץ כאמור לא היה איום גדול. צינק ישב עים קלרנץ על ערמת גרוטאות ליד הביניינים וניסה לעודדו "אתה תבריא קלרנץ! כבר שמעתי על חתולים שהבריאו", הוא שיקר, לא היה חתול אחד שהבריא מהמחלה , קלרנץ הרים את ראשו , צינק חשב שהוא הצליח לעודד אותו קצת אבל זה לא היה נכון, הוא הרים את ראשו רק כדיי להזהיר את צינק "דרטיל מאחורייך!" צעק , צינק הצנום נמלט בשניה האחרונה מהמכה של דרטיל , החתול הג'ינג'י הגדול התקרב אל קלרנץ, רוח קריריה של סתוו נשבה בפרוותו היפה , הוא התקופף והחל לנהום על החתול החולה , קלרנץ לא ויתר וניסה לנהום בכול כוחו למרות הכאב החד הנוראי בגרונו, דרטיל התקונן לתקוף כשראה שקלרנץ לא באמת מסוגל להגן על עצמו, צינק הביט בהכול מהצדויותר לא יכל לשתוק, הוא זינק עים ציפורניים שלופות ובצרחה איומה על גבו של דרטיל והסיתו מהחתול החולה שאימץ אותו ללהקתו, דרטיל לא היסס וזינק על צינק, אבל החתול הקטן נמלט מבין ציפורנוו והחל לרוץ, אבל אחריי צעד או שניים דרטיל תפס אותו והשכיב אותו עים גבו על הריצפה... אין דבר משפיל ומבזה מזה לחתול, אבל צינק כבר הושפל פעמים רבות בעבר והמשיך להלחם עים רגלוו , מצליח מדיי פעם לסרוט מאת את ביטנו של דרטיל , "האים אציל את צינק כפי שהציל אותי?" חשב קלרנץ כשהביט בדרטיל קורע את רעו לגזרים, זה היה מעשה מטומטם מצידו של צינק , מטומטם אך אצילי והוא בודיי ידע את מה שיקרא עים יפעל כפי שפעל "האים לעזור לו או לברוך?" שאל את עצמו קלרנץ בשנית.....
| |
| |
בבלוג זה
בכל הבלוגים
