סיפורו של קלרנץ
סיפור על חתול מרגע הלידה עד רגע המוות |
| 10/2007
פרק 37 : הקרב האחרון של קלרנץ
. הדילמה, לעזור לצינק שעזר לו ולהסתכן או לברוח על נפשך, השאלה פעמה במוחו של קלרנץ, הדילמה הקשה ביותר שאי פעם נתקל בא... "לא" חשב לבסוף "אני לא אידיוט ולצינק במיילה כבר אין סיכוי" הוא החל ללכת מזירת הארוע מסתקל בפעם האחרונה אחורה על צינק שנקרע לגזרים צורח את צרחתו האחרונה, עישונוו בולטים למקסימום וגופו פעור צרחה חזקה כול כך , צרחה של איימה, כאב, סבל ובגידה... דרטיל פתעום נזכר למה הגיע לכן והביט אחורה אל קלרץ שהלך אל כוון היציאה מתחום הביניינים הלבנים, הוא עזב את הגופה המרוטה וזינק בעיקבות קלרנץ..."שיט" חשב קלרנץ כששמע את דרטיל רץ מאחורוו, הוא החל לרוץ אבל הוא היה חלש מהקרבות והמחלה שבא היה כבר חולה כמעט חודש . השמיים היו כבר שחורים בתחילת החורף וטיפטוף קל החל לרדת, גוריי אדם ששיחקו בחוץ רצו אל ביתיהם והגשם שטף את פרוותו המלוכלכת של קלרנץ. כול חתול הגיוני היה בורח מהגשם תחף ומיד אבל המוות הג'ינג'י הענקי רץ בעיקבותוו , עוד מעט אל מחוץ לתריתוריה , דרטיל רץ פי כמה יותר מהר מקלרנץ ובמהרה היה קרוב כמילימטר לגדם שפעם היה זנבו, אז הוא שלח כפה חדה קצת אל מעל הגדם אל רשית גבו ופתח שם פצע מדמם שנשטף בתוך שניות בגשם השוטף, "זה בשביל סטנור!" צעק דרטיל וזינק על קלרנץ, החתול האפור הגביר את מהירותו עד שחשב שרגלוו יקרסו כול שניה וגרם לחתול הג'ינג'י שהשטלת על התריתוריה שלו לפול על האדמה הרטובה והבוצית... הוא רק רצה שקט , שקט מדרטיל ושקט מהגשם,ואז הוא ראה אותה, מכונית, איך הוא לא חשב על זה, מכוניות לא מזיז להם הגשם והם יכולות אפילו לשון בוא, אשב תחת מכונית ישנה כמו שעשיתי בשינה הראשונה מחוץ לתריתוריה של ג'רנס . הוא נכנס מתחת למכונית כשצבר מטר או שתיים מדרטיל בעקבות הנפילה וכיווה ששם הוא לא ימצה אותו , אבל דרטיל הריח את החתול האומלל ומצה אותו, "זהוא" חשב קלרנץ "זה הסוף", המכונית ישנה ליד קיר ולכן לא יכל לברוח אחרוה ודרטיל היה תופס אותו בקול צד, אבל אז קרה משהוא נפלה, בגלל שדרטיל היה בשיא גודלו הוא לא יחל להכנס מתחת למכונית, אז הוא ישב שם שעה או שעתיים נוהם בעצבנות על קלרנץ, קורה עלוו תיגר לצת ממחבואו,לבסוף וויתר ואמר " שלא תעיז לחזור לתריתוריה שלי". קלרנץ לא חשב שהוא יעיז. וכך נשאר לשון כמעט בערב מתחת למכונית הישנה , פצוע בגבו, חולה , רטוב, וזנבו קטוע....
| |
| |
בבלוג זה
בכל הבלוגים
