לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

פרו אנה


האתר לא בדיוק פרו אנה, הוא פשוט מתעד את היום- יום שלי. אם אתם הולכים להגיד לי את דופקת לעצמך את החיים וכאלה, אל תיכנסו!!!

כינוי:  Noa1210

בת: 55





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
9/2007

סורי על האי עדכון...


היי.!

מצטערת שלא עדכנתי המון זמן, פשוט האינטרנט שלי הפסיק לעבוד לשבועיים כמעט, ו.. זה לא תירוצים! באמת שרציתי.

אז ככה, פשוט נשברתי, אין לי מושג למה.. כן, אני טיפשה! אחרי סבא שאכלתי פשוט המשכתי לאכול גם יום אחרי זה ואחרי זה וכל יום אני מתעוררת עם ההרגשה שזהו! היום אני מתחילה מחדש, בלי שטויות ובלי breakdowns, ואני נשברת. עליתי כל כך הרבה במשקל! 54.6, (כבר ירדתי ל-52! פשוט לא הספקתי לעדכן). הגעתי למסקנה שאם אני רוצה את זה או לא, אני כבר לא מסוגלת להיפטר מאנה, כי אני שונאת את עצמי ואת איך שאני נראית, ואני לא מסוגלת לחיות עם כזה כיעור ועם כל כך הרבה שומנים. ((איכסס, המילה הזאת מגעילה אותי...))

אז, זהו. ממחר אני מתחילה, ובאמת!! יש לי תפריט מוכן, אני לא הולכת לחרוג במ''מ, וזה יגרום לי להרגיש הכי טוב שבעולם!

וודרך אגב, יום חמישי אני טסה!!! כן כן, לגרמניה. מצד אחד, אני הכי מאושרת בעולם! עשרה ימים של קצת חופש, בלי לחץ, אבל מצד שני, עשרה ימים שבהם אני דבוקה לאמא ואבא שיהיו איתי כ-ל הזמן ויראו מה אני אוכלת (או לא אוכלת), ואני ממש פוחדת, אז אם יש לכן איזשהם טיפים או משהו להגיד לי שאיכשהוא יעזור למנוע מהם לשים לב, או לעזור לי לא להישבר, אני ישמח!! וזה ממש עוזר תגובות של בנות שמזדהות אותי או סתם אומרות מילה טובה, אז תגיבו ב-ב-ק-ש-ה! אוהבת אותכן המון המון, אל תישברו וצום קל! (חח, הפעם היחידה בשנה שאפשר לצום בלי לדפוק תירוצים..)

נכתב על ידי Noa1210 , 18/9/2007 21:58  
14 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



אני אצל סבא...


טוב, אז יש לי דיי הרבה לספר ומעט זמן, אז אני אנסה לקצר. התחלתי לעבוד בגן ואני כל כך אוהבת את העבודה!! יש כאן ילדים כל כך חמודים.. סיימתי ב-6:30 ואמא, אבא ואחותי אספו אותי לסבא כי להורים שלי יש אירוע באותו כיוון ולא ראינו מלא זמן את סבא אז הם השאירו אותנו אצלו. לא אכלתי כל היום כלום ((עד אותו רגע שהם באו לקחת אותי)), וכל היום הסתובבתי ליד הקפיטריה (כי העבודה שלי ממש ממול), עם 40 שקל בתיק, מנסה שלא והתפתות ולקנות שום דבר. וראיתי כל היום אנשים אוכלים טוסטים וקוראסונים, וזה נראה כל כך טעים!! אבל לא קניתי ולא אכלתי כלום, למרות שממש רציתי. ואז הם באו לקחת אותי עם מלא אוכל בתיק כי ''שכחתי'' את הסנדוויץ' בבוקר, והם חשבו שלא אכלתי כלום כל היום (למרות שאמא התקשרה אליי ב-10 בערך ושאלה אותי למה לא לקחתי את הסנדוויץ' אז אמרתי לה ואותו ויש לי כסף אז אני קונה ארוחת צהריים בקפיטריה). קיצר, הם שמו מלא אוכל בתיק ולא חשבתי בכלל מה אני עושה ופשוט התחלתי לאכול. ואכלתי, ואכלתי, פשוט לא חשבתי מה אני עושה. ומכירים את ההרגשה שאם כבר נשברתי בדיאטה אז זה בסדר, שאפשר עוד לאכול ושאני אפסיק, לא אכפת לי יותר לטחון כל דבר שאני רואה מולי.. לא משנה, אני מכירה יותר מדי טוב. ואז הגענו לסבא ואכלתי כמו חזיר גם אצלו, מרק ופיצה ושוקולד. ועכשיו אני כותבת מהמחשב שלו (הוא גר בדיור מוגן, סוג של מלון- בית אבות), ליד אחותי שאיכשהו הצליחה להירדם, וזה רק 20:00!! אז אני כותבת מהר שלא תתעורר, נמאס לי כבר מהחיים האלה, אני לא יודעת מה אני הולכת לעשות איתם, כל כך בא לי למות... אווווווווף.
נכתב על ידי Noa1210 , 6/9/2007 21:04  
5 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



:-(


אוף לא ירדתי בכלל, אתמול הייתי 53.5, והיום בבוקר נשקלתי ואני אותו דבר. החלטתי שהיום אני צמה, אבל לא כל כך עמדתי במשימה, בערב אמא ואבא דיי דחפו לי אוכל, אז אכלתי סלט ולחם עם קוט'ג. חוץ מזה כל היום לא אכלתי שום דבר והייתי כל כך רעבה וחלשה, בקושי זזתי, כל כך קשה לא לאכול כל היום... היה לנו שיעור ספורט והמורה שלנו לספורט פשוט קרעה אותנו מריצה לריצה ואינסוף מתיחות, או שרק לי זה נראה קשה כי אני בקושי חיה...

קיבלנו את הציונים של הבגרויות וקיבלתי בהיסטוריה 81 ולשון 89. אני ממש מאוכזבת מעצמי, ציפיתי לכל כך הרבה יותר, בעיקר בהיסטוריה, כמעט בכיתי כשראיתי את הציונים. זה הרס לי את היום.

חוץ מזה, אמא שלי החליטה שאני צריכה ללכת לפסיכולוגית, כי אני לא יכולה לדבר איתה על מה שעובר עליי, והיא יודעת שעובר עליי משהו, ואני צריכה לדבר על זה עם מישהו. אבל אני לא רוצה, ונורא קשה לי להפתח בפני אנשים, אני מקווה שהיא תרד מהרעיון בקרוב כי ממש לא בא לי.

זהו, מחר אני תכננתי לאכול מעדן 0% שומן וסלט (סה''כ 85 קלוריות), אני מקווה שיהיה טוב, ובא לי כבר לרדת את מחסום ה-50, לשנות קידומת, אני ארגיש כל כך טוב עם עצמי אחרי זה! זהו, ורק רציתי להגיד המון המון תודה לבנות שמגיבות ותומכות, אתן כאלה חמודות. זה באמת עוזר לשמוע כמה מילות עידוד מדי פעם.. נשיקות, אוהבת אותכן המון המון! ובהצלחה לכל האנות.

נכתב על ידי Noa1210 , 5/9/2007 20:52  
5 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



לדף הבא
דפים:  

2,813
הבלוג משוייך לקטגוריות: נוער נוער נוער , מגיל 14 עד 18
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לNoa1210 אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על Noa1210 ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2022 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)