הגברים של חיי...
אף פעם לא מושלמים,
אך פעם לא רגישים,
אף פעם לא רגילים,
אף פעם לא מפנקים,
אף פעם לא כנים..
יודעים לשקר ולהסוות את האמת מצויין.
אלה הם הגברים של חיי.
תמיד הולכים, תמיד עוזבים..
ותמיד משאירים אותי לגדול ולהתפתח,
לצמוח מתןך הזוהמה..
למה באת עד פה?
עברו חודשיים מאז שניפרדנו...
למה אמרת היום שאתה אוהב אותי?
ואם כבר יצאת עם הצהרות מרגשות שכאלה, למה לא הצטיידת בפרחים, שוקולדים ומתנות?
אתה חושב שברגע שבו תזכר שאתה אוהב אותי אני אפול לרגלייך?
ככה סתם?
יש לך טעות מרה חבר...