My Life...?

מתגעגעת למגע הנעים שלו.. לטעם המתוק שלו..

מתגעגעת לריח הממכר שלו.. ליופי המיוחד שלו..

מתגעגעת לחיוך הילדותי שלו.. לצחוק שלו..

מתגעגעת למילים היפות שלי היית אומר.. למבטים שעליי הסתכלת..

מתגעגעת לימים בהם היינו יושבים שעות.. להודעות החמודות לפני השינה ובבוקר מוקדם..

מתגעגעת אליו.. כל כך כל כך.. חושבת עליו בלי סוף.. מנסה לחשוב האם גם הוא חושב עליי..

אומרים שקיימים שלושה סוגים של אהבה:

אהבה- שמחלימים ממנה אחרי חודשיים..

אהבה גדולה- שמחלימים ממנה אחרי שנתיים..

ואהבה ענקית- שמשנה לך את כל החיים..

היית בשבילי אהבה ענקית, מאותו ערב החיים שלי השתנו מקצה לקצה.. =/

אני אהבתי אותו.. אני אוהבת אותו.. ואני יאהב אותו.. תמיד תמיד.

אולי בעוד חודש חודשיים חצי שנה שנה יהיה מישהו אחר, אבל אני אף פעם לא ישכח את אותו אחד שגרם לי להרגיש ככה...

אני כל כך כועסת עליו על כל מה שהוא עשה, אולי זה לא היה בכוונה ואולי כן..

"אנחנו כל כך קרובים

ואנחנו כל כך רחוקים

אנחנו חולקים הכול

ובאותו זמן חולקים כל כך קצת...

אני אומרת שונאת אותך, משקרת, מתגעגעת אלייך

אהבה אסורה

מחפשת איך לאבד אותך

ואני אוהבת אותך יותר

אהבה איתך רואה

אתה הורג אותי

ליבי כבר מדמם..."

אם הוא רק היודע מה הוא עשה לי..

אני יושבת וחושבת, מה היה קורה אליו לא היינו ניפגשים באותו הערב..

מה היה קורה אם הייתי עוצרת את הכל כשזה רק התחיל..

לא אכפת לי מה יגידו או יחשבו, אולי לך כן אכפת...

אני מלאה בגעגועים אליו.. רוצה לרוץ אליו, לחבק ולנשק אותו.. להגיד לו שאני אוהבת אותו כל כך..

אבל מצד שני, אני כל כך כועסת עליו.. רוצה להכאיב לו שיבין מה הוא עשה.. להרביץ לו.. ולשאול אותו למה?

"הוא ראה אותה בוכה, הוא לא הבין למה..

הוא ידע שפגע בה, אבל הוא לא הבין עד כמה"

מה שהיה לפני שבוע בערך.. היה מתוך כאב שכל כך הכאיב וכבר לא יכולתי לעצור בעדו..

כאב שנימצא בפנים ומחכה רק להתפרץ החוצה..

הוא אולי היה בצורה מגעילה ומכוערת אבל הוא כבר לא השאיר לי שום דרך אחרת להראות לו את זה..

אני לא מצטערת על שפגשתי אותו והתאהבתי בו ואני לא מצטערת על כל הרגעים היפים שהיו לנו ביחד..

אבל אני מצטערת שלא שמתי לזה סוף כשהיה צריך..

ליאור, אני אוהבת אותך כ"כ.. הלוואי והיית גם יודע כמה..

מתגעגעת למגע הנעים שלו.. לטעם המתוק שלו..

מתגעגעת לריח הממכר שלו.. ליופי המיוחד שלו..

מתגעגעת לחיוך הילדותי שלו.. לצחוק שלו..

מתגעגעת למילים היפות שלי היית אומר.. למבטים שעליי הסתכלת..

מתגעגעת לימים בהם היינו יושבים שעות.. להודעות החמודות לפני השינה ובבוקר מוקדם..

מתגעגעת אליו.. כל כך כל כך.. חושבת עליו בלי סוף.. מנסה לחשוב האם גם הוא חושב עליי..

אומרים שקיימים שלושה סוגים של אהבה:

אהבה- שמחלימים ממנה אחרי חודשיים..

אהבה גדולה- שמחלימים ממנה אחרי שנתיים..

ואהבה ענקית- שמשנה לך את כל החיים..

היית בשבילי אהבה ענקית, מאותו ערב החיים שלי השתנו מקצה לקצה.. =/

אני אהבתי אותו.. אני אוהבת אותו.. ואני יאהב אותו.. תמיד תמיד.

אולי בעוד חודש חודשיים חצי שנה שנה יהיה מישהו אחר, אבל אני אף פעם לא ישכח את אותו אחד שגרם לי להרגיש ככה...

אני כל כך כועסת עליו על כל מה שהוא עשה, אולי זה לא היה בכוונה ואולי כן..

"אנחנו כל כך קרובים

ואנחנו כל כך רחוקים

אנחנו חולקים הכול

ובאותו זמן חולקים כל כך קצת...

אני אומרת שונאת אותך, משקרת, מתגעגעת אלייך

אהבה אסורה

מחפשת איך לאבד אותך

ואני אוהבת אותך יותר

אהבה איתך רואה

אתה הורג אותי

ליבי כבר מדמם..."

אם הוא רק היודע מה הוא עשה לי..

אני יושבת וחושבת, מה היה קורה אליו לא היינו ניפגשים באותו הערב..

מה היה קורה אם הייתי עוצרת את הכל כשזה רק התחיל..

לא אכפת לי מה יגידו או יחשבו, אולי לך כן אכפת...

אני מלאה בגעגועים אליו.. רוצה לרוץ אליו, לחבק ולנשק אותו.. להגיד לו שאני אוהבת אותו כל כך..

אבל מצד שני, אני כל כך כועסת עליו.. רוצה להכאיב לו שיבין מה הוא עשה.. להרביץ לו.. ולשאול אותו למה?

"הוא ראה אותה בוכה, הוא לא הבין למה..

הוא ידע שפגע בה, אבל הוא לא הבין עד כמה"

מה שהיה לפני שבוע בערך.. היה מתוך כאב שכל כך הכאיב וכבר לא יכולתי לעצור בעדו..

כאב שנימצא בפנים ומחכה רק להתפרץ החוצה..

הוא אולי היה בצורה מגעילה ומכוערת אבל הוא כבר לא השאיר לי שום דרך אחרת להראות לו את זה..

אני לא מצטערת על שפגשתי אותו והתאהבתי בו ואני לא מצטערת על כל הרגעים היפים שהיו לנו ביחד..

אבל אני מצטערת שלא שמתי לזה סוף כשהיה צריך..

ליאור, אני אוהבת אותך כ"כ.. הלוואי והיית גם יודע כמה..

מתגעגעת למגע הנעים שלו.. לטעם המתוק שלו..

מתגעגעת לריח הממכר שלו.. ליופי המיוחד שלו..

מתגעגעת לחיוך הילדותי שלו.. לצחוק שלו..

מתגעגעת למילים היפות שלי היית אומר.. למבטים שעליי הסתכלת..

מתגעגעת לימים בהם היינו יושבים שעות.. להודעות החמודות לפני השינה ובבוקר מוקדם..

מתגעגעת אליו.. כל כך כל כך.. חושבת עליו בלי סוף.. מנסה לחשוב האם גם הוא חושב עליי..

אומרים שקיימים שלושה סוגים של אהבה:

אהבה- שמחלימים ממנה אחרי חודשיים..

אהבה גדולה- שמחלימים ממנה אחרי שנתיים..

ואהבה ענקית- שמשנה לך את כל החיים..

היית בשבילי אהבה ענקית, מאותו ערב החיים שלי השתנו מקצה לקצה.. =/

אני אהבתי אותו.. אני אוהבת אותו.. ואני יאהב אותו.. תמיד תמיד.

אולי בעוד חודש חודשיים חצי שנה שנה יהיה מישהו אחר, אבל אני אף פעם לא ישכח את אותו אחד שגרם לי להרגיש ככה...

אני כל כך כועסת עליו על כל מה שהוא עשה, אולי זה לא היה בכוונה ואולי כן..

"אנחנו כל כך קרובים

ואנחנו כל כך רחוקים

אנחנו חולקים הכול

ובאותו זמן חולקים כל כך קצת...

אני אומרת שונאת אותך, משקרת, מתגעגעת אלייך

אהבה אסורה

מחפשת איך לאבד אותך

ואני אוהבת אותך יותר

אהבה איתך רואה

אתה הורג אותי

ליבי כבר מדמם..."

אם הוא רק היודע מה הוא עשה לי..

אני יושבת וחושבת, מה היה קורה אליו לא היינו ניפגשים באותו הערב..

מה היה קורה אם הייתי עוצרת את הכל כשזה רק התחיל..

לא אכפת לי מה יגידו או יחשבו, אולי לך כן אכפת...

אני מלאה בגעגועים אליו.. רוצה לרוץ אליו, לחבק ולנשק אותו.. להגיד לו שאני אוהבת אותו כל כך..

אבל מצד שני, אני כל כך כועסת עליו.. רוצה להכאיב לו שיבין מה הוא עשה.. להרביץ לו.. ולשאול אותו למה?

"הוא ראה אותה בוכה, הוא לא הבין למה..

הוא ידע שפגע בה, אבל הוא לא הבין עד כמה"

מה שהיה לפני שבוע בערך.. היה מתוך כאב שכל כך הכאיב וכבר לא יכולתי לעצור בעדו..

כאב שנימצא בפנים ומחכה רק להתפרץ החוצה..

הוא אולי היה בצורה מגעילה ומכוערת אבל הוא כבר לא השאיר לי שום דרך אחרת להראות לו את זה..

אני לא מצטערת על שפגשתי אותו והתאהבתי בו ואני לא מצטערת על כל הרגעים היפים שהיו לנו ביחד..

אבל אני מצטערת שלא שמתי לזה סוף כשהיה צריך..

ליאור, אני אוהבת אותך כ"כ.. הלוואי והיית גם יודע כמה..