עוד יום רגיל בחייה של חצילה צלויה

היה לי עד עכשיו בלוג.. ומחקתי אותו. אני מתחילה מחדש.. והפעם אף אחד לא יכול למצוא אותי ולא יוכל לדעת שזאת אני. אני יכולה לדבר בחופשיות ופשוט לשפוך כל מה שאני מרגישה..

בבקשה אל תהיו אגרסיביים.. תתחשבו קצת בתגובות שלכם.. גם אם הם לא הכי טובות.

בעיקרון.. אני לא אספר את הסיפור חיים שלי.. למה? כי אין לי כוח. אולי יצא לי בהמשך..

כרגע? אני שמחה.. למה? אין לי מושג.

אני באמת לא מבינה למה אני לא בדיכאון.. אין לי חברות.. אף אחד לא אוהב אותי.. אני גרועה בלימודים.. אני לא בן אדם טוב.. אני עצמי כל הדברים שאני שונאת כל כך..

אני מנסה כל כך חזק להשתנות.. באמת.

קרו לי המון המון המון דברים בשנה הזו.. המון

לא נשארו לי חברות.. כולם נטשו אותי.. למזלי מצאתי חברות חדשות אבל הן רחוקות ממני.. קיצר אני לבד. אני מאוהבת בבן אדם שבגללו אין לי חברות.. ומנסה הכי שאני יכולה להלחם בזה. זה הדבר הכי כואב שעשיתי בחיים..

אני ממש מקווה שתהיו סבלניים ותעזרו לי..

אני ממש צריכה מישהו תומך..

ההצלחה מביאה חברים.. והכישלון בודק אותם