קוראים לי סתיו ואני בת 14 מאשדוד ,
אני גרה ממש במרכז העיר , ואני עולה לכיתה ט' .
אני גרה בבית לבד עם אמא שלי ואח שלי ,
לחברה הכי טובה שלי קוראים דניאל.
יש לי שיער שחור חלק וארוך , עיניים אפורות [ שכולם טוענים שהן נורא מיוחדות ]
אני לא גבוהה וגם לא נמוכה , ואני רזה , יותר מידי .
* השעה 7 וחצי בבוקר * - השעון מהדהד בין קירות החדר.
עיני נפכחו לאט , הקול קרע את אוזני ..
כ"כ לא רציתי לחזור לבית הספר..
החופש הזה היה קצר מידי - חשבתי לעצמי.
קמתי מהמיטה וכיביתי את השעון . נאנחתי , טוב , הינה זה מתחיל .
חיוך קטן התפשט על פני , כשחשבתי שהיום אני אראה את כולם סוףסוף ..
את רון.. הלב שלי קפץ.. כ"כ רציתי לראות אותו שוב..
ראיתי אותו מס' פעמים בקיץ , אבל הוא אפילו לא הביט לכיווני.
דפיקה בדלת קטעה אותי ממחשבותי .
אמא שלי נכנסה לחדר בחיוך , סתי , ככה היא היתה קוראת לי ,
תתארגני מהר , היום יש לך בית ספר , קדימה , אני אסיע אותך ואת רוני [אח שלי]
קמתי מהמיטה וגררתי את עצמי לארון , הוצאתי משם חצאית שלא לבשתי כבר חצי שנה..
וחולצה שחורה עם סמל הבית ספר .
זרקתי את הבגדים על עצמי והלכתי לצחצח שיניים ,
הבוקר עבר עלי מהר , אמא שלי הסיע אותנו לבית הספר , וכל הדרך רוני הציק לי ..
" היום את הולכת לפגוש את רוןרון שלך ! "
- " תשתוק כבר ! "
רוני ממש שובב, הוא היה נוהג לקרוא ביומני מאז שאני בכיתה ה'.. מבלי אני ידעתי אפילו .. : \
הוא ידע עלי הכל . אני אהבתי אותו. [=
הוא עולה עכשיו לכיתה ז' .
תמיד ידע לעודד אותי כשאני עצובה , ועמד לצידי בכל דבר . האח הכי טוב בעולם .
בנות תמיד חיזרו אחריו , הוא היה ממש יפה , בחיי אם לא היתי אחותו , היתי המחזרת הכי גדולה שלו .
היה לו שיער שחור וחלק כמו שלי. ועיניים ירוקות .. את זה כניראה יש לו מאבא..
הוא היה נורא יפה .
יצאנו מהאוטו , ורציתי לכיוון הכיתה .. הפעמון כבר צילצל ><
אני פשוט לא מאמינה , כבר ביום הראשון אני מאחרת .
בכיתה היה שקט ... נכנסתי לכיתה ותפסתי מקום ליד דניאל .. היא שמרה לי . [=
המורה החטיפה לי מבט של " את בצרות "
ואמרה לכולם להוציא דפים , השיעור הראשון כ"כ עייף אותי ..
הצלצול נשמע, בהרף עין , לא נאר אף אחד בכיתה , כולם רצו החוצה .
קמתי ממקומי , ראיתי דף זרוק ליד הכיסא שלי ..
הרמתי אותו -
- " סתיו , תפגשי אותי היום אחרי בית ספר , בפארק ליד הבית ספר "
מי זה כבר יכול להיות ?...
המילים היו משורבטות על הדף.. כאילו מישהו מיהר לכתוב את זה.. הכתב היה כ"כ מוכר לי..
אבל לא אצלחתי לזכור מאיפה .
דחפתי את הפתק לכיס התיק שלי , ויצאתי להפסקה .
דניאל קפצה עלי משומקום , וחיבקה אותי .
איפה היית ?
אני היתי פה ... בכיתה.. - אמרתי בעודי חושבת על הפתק.. -
אוקי . רוצה היום אחרי בית ספר לבוא אלי ?
אמ , .. אני לא יכולה , יש לי איזה עיניין לעשות.. - נלחצתי כ"כ.. לא רציתי להעליב אותה.. -
דניאל לעומתי , ניראתה מאושרת מאי פעם .. עקבתי אחר הפה שלה במבטי .. היא אמרה משהו ..
אני שמעתי.. אבל לא הקשבתי..
לפתע חבטה קרה בראשי !
" אחחח ! "..................................
אוקי , עד פה ! D:
תגיבו לי. [ =
אולי הפרק הראשון יצא טיפה משעמם , אבל אני מקווה לפחות שיש טיפה מתח לקראת הסוף חח D:
אוקי אני אומרת כבר מעכשיו ואני אומר את זה בכל פוסט , מי שבא לפה , להגיד לי ,
" פרק יפה , מוזמנת לשלי "
מראש שלא יכתוב לי , פתחתי את הבלוג בשביל לשמוע חוות דעות של אנשים , לא כדי לטייל בין הבלוגים.
את זה אני יכולה לעשות מצויין גם בלי שתזמינו אותי .
D:
אז יאללה להגיב ^.^
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי: