אז הנה לפני יום הכיפורים רובינו יוצאים למחשבות, נוסטלגיות ומחשבות על לבקש סליחה מאנשים (ויש מחלקינו אשר מתפללים שגם יבקשו מהם סליחה כמה אנשים ששכחו שפגעו בך קשות וצלקו את נשמתך....) אבל אילו בעיקר מחשבות וגם אם תצאו מעצמכם ובאמת תגשו אל אילו אשר פגעו בכם ותבקשו סליחה- בתיאוריה של עם ישראל זה מקובל והכל נסלח, במציאות אין ממש מענה לסליחה, ולצערינו יש התעלמות שקטה, מין קונספירציה של שתיקה על בקשת סליחתכם ושקט דומיה.....
לעיתים נדמה לי שאלו שנפגעו טורחים יותר בלבבם על ניקוי מצפונם ומוחלים בתוך עצמם לפוגעיהם וביכולתם להבין שאין, אין מה לעשות, לא כולם טובי לב ועם החלמתם מפנימים כי מן הסתם ה׳רעים׳ שפגעו בהם לעולם לא יתנצלו או יתחרטו.....
ואילו אשר פגעו ממשיכים במסלול חייהם כמה בכך.....
הייתי מאושרת ושמחה להודיע על התפתחות רגשית והבנה מפוכחת אצל הפוגעים( נדייק אם לאחר מעשה אני מבינה שאילו הם ממין נקבה)
אבל אין המצב כך.
בייחוד אצל בנות אשר יצאו מבתים חרדיים ומרדו במסורתם....
אין לי הסבר לכך, ואני תוהה למה אצל אילו אשר חזרו בשאלה יש רבבות של נקבות שכאלו.......קק
מענין.....
צום קל ויום כיפור כשר...... ומכפר......