הייי מה קורה?!הפעם הכנו פרק דיי ארוך אז תקראו וגם תגיבו...
הנה הפרק XD-
"אז אתה שון המפורסם?!" שמעו שון וג'ונתן קול מאחוריהם
לפתע הופיעה ילדה מדהימה:עייניים כחולות ושיער בלונדיני עד אמצע הגב.
"אתה שון המפורסם נכון?!"שאלה בערמומיות.
"כ..כן"ענה שון,קצת מבולבל שהילדה היפה הזאת ידעה מי הוא,בדרך כלל רק בנות מהפנמייה ידעו מי הוא ולא היה זכור לו שראה אותה פעם.
"מי את?"שאל
"אני זואי,נעים להכיר"והושיטה את היד כדי שילחץ אותה
"נעים גמלי,מאיפה את יודעת את השם שלי?" ענה וחייך חיוך מזויף.
"סתם..לפעמים השם שלך מוזכר כאן,אני שומעת אותו הרבה פעמים,אז אתה שון המפורסם,וחוצמזה כל הבנות בפנימייה שלך מדברות עלייך!"
"אה..את זואי,הילדה החדשה,זאת שתצטרף אלינו בסוף הסמסטר..!" אמר וניסה לחייך.
"כן,אני עוברת לפנימייה." אמרה לו.
"למה?זאת סתם פנימייה נידחת ומשעממת..!"
"אמא שלי עורכת דין,ואבא שלי פסיכולוג..אבל..טוב..בגלל הונאה של המטופלים שלו..הוא..הוא..בכלא,אמא שלי קיבלה הצעת עבודה.רק שהעבודה היא בקניה,באפריקה. לא רציתי לעבור דירה כי אני לא רוצה לאבד את כל שיש לי פה בניו יורק. אז שכנעתי את אמא שלי לרשום אותי לפנימייה.זה כל הסיפור."
"אא..אוקיי"..אמר ביובש ,לא התחשק לו כלכך לדבר.
"אז..ספר לי קצת על עצמך"אמרה בהתלהבות,שלא תאמה בכלל את מצב רוחו של שון.
"אממ...אין לי כלכך על מה לספר,אמא שלי נרצחה ואבא שלי ברח לשם יודע לאן,זה הכול,סתם,לא משהו מיוחד."
"נראה שיש לך סיפור חיים מרגש,ממש כמו בסרטים".אמרה וצחקקה צחוק שהיה קשה לשכוח,כלכך מקסים ומתגלגל.
"אז..איך אמא שלך נרצחה?"שאלה.
העיניים של שון התמלאו דמעות ובגרונו נתקע גוש ענקי.
"אממ..אני לא חושב שכדאי שתשאלי את זה,שון הוא ילד מסתורי כזה,אחד שלא מספר לאף אחד שומדבר,אני לא חושב שאת תהיי הראשונה שתדעי".לחש ג'ונתן.
"אהה..סליחה?!"
"אין בעיה" השיב,וחיוך הצטייר על פניו כמו ילד בגן שנתנו לו סוכריה.
"אהה..המשמרת שלי הסתיימה,אני חייב לעוף,היה נחמד לדבר איתך,שתבואי אני אשמח להראות לך מה הולך איפה ואיך"אמר וקרץ לה.
"סבבה,נפגש"חייכה
שון יצא מהפצרייה והתחיל ללכת,בדרך הוא קלט כמה בנות נועצות בו מבטים,חלק מהן אף שרקו,"פרחות"מלמל,והמשיך ללכת.
בעוד הוא הולך קלט שון איש נועץ בו עיניים פתאום הוא שאל "ילד יש לך אש?בוא בוא שניה" הוא היה ערס,לא בדיוק מהטיפוסים ששון מתחבר אליהם.
שון התקדם פתאום האיש הוציא סלוטייפ,קשר לשון את הידיים והדביק לו את הפה בנייר הדבק.
לאחר חצי שעה של נסיעה הם הגיעו למחסן נטוש שם חיכו לחוטף שותפיו.
"אנחנו פה"צעק.
"יאללה בוא,קשרת לו את הידיים טוב טוב?"שאל אחד מחבריו
"סמוך עליי"קרץ וסטר לשון בעדינות.
הם הושיבו את שון כך שלא יכול היה לזוז אך כן לדבר.
"מה אתם רוצים?מי אתם?"שאל כולו מבולבל
"אנחנו אלה ששואלים את השאלות פה"נבח עליו אחד החוטפים.
"שון שון שון אתה לא זוכר אותי?כלכך הרבה זמן עבר?"אמר זה שביקש אש וחטף אותו
"מי אתה?!"שאל,והפעם זה כבר היה בצעקות
"שתוק" צעקו כולם פה אחד.
"תקבל תשובות יותר מאוחר"אמר זה שחטף אותו,שהתברר ששמו רונן
"תנו לי תשובה רק לשלוש שאלות" ביקש שון נואש כבר
"טוב טוב,שאל"אמר רונן
"מי אתם?"
"אני לא מאמין יא חרא,אתה לא מזהה?"רונן שאל בקולו הצרוד
"לא"שון השיב לו שון במבט שואל
"אני....."
"אתה מה?!לעזאזל אתם מותחים אותי פה אני יושב פה ולא זז כבר שעתיים,תגידו תגידו כבר!!@!!"הפעם שון ממש כעס
"בטוח שאתה רוצה לדעת?"
"כ..כן,אני בטוח"
"אני....אני..ה...ד.."
המשך יבוא..היה דיי ארוך הא?
טוב תגיבו..
ועכשיו הזוכים במבצע..
תופיםתופיםתופייייייים...
אדווה//385639
פרסים בקרוב!..XD
זהווווווו אהה ולא לשכוח להגיב......
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
צוות הסיפור "מחוץ לבועה" :)