עד שהכל יעבור..

הכל מתגמד בשקט הזה פתאום.

כשלטפתי את ראשך במילותיי האחרונות,

והיית שם חכמה וזוהרת מתמיד,

לקחת על עצמך כל שיכולתי אי פעם להעניק.

והבטחתי הבטחות שלא תמיד יכולתי לקיים,

אני יודע ששגיתי וכבר מאוחר לנסות לתקן.

הכל נאכל אט-אט, נגמר כאילו מעצמו.

המוות הוא אולי חופש, אך הבדידות אֵם הדכאון.

ותזכרי שאני שוכן במרומים ולא שוכח לעולם,

תזכרי שהימים חולפים - אבל אין טוב מהעבר.

האהבה שהצטברה במשך שנות חיי אני שולח אליך,

בזרמים של שקט אני מטפח את לבך ומנשק את פנייך.

ומאוחר לי, מאוחר לי נורא- הקור מסביב ובולמוס התקווה

שדעך ואין הוא כבר.

בשבילך אני מחכה שם,

אני אוהב אותך.