אתמול בלילה קראתי משהו, ופתאום הכתה בי הידיעה -
אני אזדקן, אהיה מקומטת, אחלה ואקח כדורים כל יום, ובסוף אני ימות.
כל כך הרבה שנים, ועוד מעט זה מתחיל, צבא, אח"כ צריך עבודה כדי לפרנס את עצמי, ומעתה והלאה זה יהיה שגרה שלא משתנה, חייבים לעבוד, כדי להרוויח כסף, ולא יהיו לי הטבות והנחות מהצבא קבע של אמא, אני אצטרך לפרנס את עצמי בעצמי, וארצה בטח להתחתן, ללדת ילדים, ולגדל אותם, לדאוג להם, לשלם ולדאוג להם לחינוך והנאה, בית, אוכל .. למה לא למות עכשיו וזהו. מי צריך את כל הסבל הזה שכרוך בלגדל ילדים, לדאוג לא לחיות ברחוב, להרוויח כסף, ואז , חשבתי שוב.
מה, ארצה למות עכשיו, במקום לראות את עצמי נהיית עצמאית, במקום לראות את ילדיי גדלים, ואת ילדיי בעצמם מגדלים ילדים, אז אולי ארצה למות, כשאני יודעת שחייתי חיים שלמים. בטח שארצה להזדקן ! אולי יהיה קצת קשה, אבל תמיד קשה ! ויהיו לי ילדים ונכדים שימלאו אותי באושר ♥
ואני אלמד את הילדים שלי להשתמש במחשב, ולא את סבתא שלי XD
ובנימה אופטימית זאת - אני עוזבת וסוגרת את הבלוג. אני לא רוצה את הבלוג הזה ולא צריכה אותו, ונמאס לי, אני רוצה להתנתק.
אז, שלום ולא להתראות.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
SmilinGirl :)