33333333333>

היא אמרה לי: "תראה,

החיים די קלים.

נשכור לנו חדר בדרום תל-אביב,

ונחיה כמו גדולים.

ונחיה

מדקה לדקה.

נמצא עבודה זמנית, לא רצינית,

וגם נחתום בלשכה.

אולי גם תמצא

איזה נושא לכתיבה.

לא משהו עמוק, משהו מתוק,

סיפור אהבה.

עם המון מטאפורות,

עם המון דימויים.

הגיבור יהיה שיכור-

כמו שאתה בחיים

שאתה בחיים

שאתה בחיים.

יש כאב יפה שעובר מהר,

שאני רוצה לא להזכר..

איך אני עמדתי שם,

איך אני אמרתי לה:

"ככה את יפה,

זה מה שאת צריכה.

זה מה שאני רוצה.

וככה זה יהיה."

זה קרה בסתיו של השנה שעברה,

הוא יורד כמו מכה אפורה על העיר-

אני זוכר שהיא אמרה.

אני זוכר

איך הכול התפורר.

אולי את זוכרת,

מה את אומרת?

מה את אומרת עכשיו?

אולי גם אמצא

איזה נושא לכתיבה.

לא משהו חשוב,

משהו עצוב,

סיפור אהבה.

בלי מטאפורות,

בלי דימויים.

הגיבור יהיה שיכור-

כמו שאני בחיים

שאני בחיים

שאני בחיים.