אני מתה מפחד.
תמיד הייתי מתרגשת מהיומולדת, אבל... לא יודעת, השנה אני מפחדת, עוד פחות משבוע זה כבר יהיה רשמי...
לא יודעת, אני לא רוצה לגדול, אני מפחדת, אני רוצה להישאר קטנה לנצח...
בלי לדאוג מכלום, כמו שהייתי שנה שעברה,
שלא יהיה לי אכפת
לצאת עם שירן בימי שישי בלי לפחד שיראו אותי
ללבוש בגדים צמודים בלי שיהיה אכפת לי מזה שאני שמנה
לא להילחץ לפני הופעות של המחול בגלל שצריך ללבוש בגד גוף
לאכול בלי לחשוב, כמו ילדה קטנה, תמימה, בלי דאגות...
להוציא 100 בכל המבחנים בלי ללמוד.
אני רוצה שוב להיות ביסודי, תמימה, רזה, ילדה קטנה...
לסלק את הכל מהראש החוצה.
אני לא רוצה לגדול :[
ואני כנראה מתחילה ללכת לפסיכולוגית... אמא שלי רוצה היא אומרת שירדתי המון ושהיא פוחדת שאני מזיקה לעצמי... רבאק כמה כבר אפשר להיות עיוורת, זה שרזיתי עדיין לא הופך אותי לרזה, הלוואי והיתה לי סכין לקלף את כל השומנים המסריחים האלה... אני מרגישה חנוקה, נמאס לי ><
גם אחותי התחילה דיאטה עכשיו... מי שמכיר אותה יודע שממש לא מתאים לה לעשות דברים כאלה, אני מפחדת שהיא תפגע בעצמה באשמתי, עד כמה שאנחנו רבות בתקופה האחרונה עדיין אכפת לי ממנה.. ו...
במקום מסויים אני טיפה מפחדת שהיא תצליח לרדת הרבה יותר טוב ממני, גם ככה היא רזה יותר. אני יודעת שזה מטומטם. אבל גם זה מפריע לי!!
לא יודעת, אוף, נמאס לי להיות שמנה.
כינוי:
עמיתעע 333>
בבלוג זה
בכל הבלוגים
