Sometimes life isn't perfect...
|
 כינוי:
yanap12 בת: 30 ICQ: 302105283 
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
דצמבר 2008
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | | 28 | 29 | 30 | 31 | | | |
הבלוג חבר בטבעות: | 12/2008
הכאב שבפנים...
זה כל כך כואב
כשהאמת מופיעה לך מול העיניים.
זה כל כך כואב כשאנשים אומרים
דברים שלא ציפית להם.
בתת מודע באמת חשבת פעם שאולי זה ככה,
אבל כל הזמן הדחקת והדחקת את זה
עד ששחכת...
אבל כשהאמת מופיעה הכול חוזר בחזרה,
כאילו תמיד היה שם.
זה כל כך כואב לדעת שהבן אדם שהיה
הכי יקר לך, הכי חשוב בחייך,
שהכי הכיר אותך, שידע עלייך יותר מכל,
שידע מה את מרגישה ותמיד היה לצידך,
עושה לך דבר כזה,פוגע בך בצורה הכי כואבת,
הכי מאכזבת.
חוסר הציפיה, חוסר הודאות למה שהולך לקרות,
חוסר הידיעה
זה רק עושה את זה ליותר כואב.
אולי חשבתי שזה יהיה אחרת, שהוא לא כזה,
שהוא לא יפגע בי, אלא להפך יתמוך בי,
יהיה שם בשבילי.
אבל זה התנגש לי בפנים,
הבנתי את הכול, או לפחות חלק.
אני לא מצליחה להבין את השאר, לא מצליחה לגלות, לדעת.
אני רוצה לדבר איתו, עם החבר הכי טוב שלי
שיודע עליי הכול,
אבל אני לא יכולה לדבר איתו עליו.
כי זה אותו האחד...
אז אני שומרת את זה בפנים, לעצמי,
מנסה להתרחק ממנו וזה קשה,
אני מנסה לא להראות שאני מתמוטטת מבפנים,
שקשה לי, שכואב לי,
אני מנסה להיראות כאילו הכול בסדר,
ממשיכה באותם הדברים באותה הדרך,
אבל זה בכל זאת לא אותו הדבר כמקודם.
כי אתה כבר לא שם איתי...
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
