איש עם שתי פנים \ רינת פיה.
איש עם שתי פנים,
אחד של חבר אחד של אויב.
יום אחד, חברי הטוב ביותר
וביום השני הוא אויב.
ישנם שתי פנים אותם מחליפים לעיתים ומדוע?
איש עם שתי פנים,
אחד אני אוהב ואת השני אני שונא.
שאני נזכר כמה אני שונא,אני נזכר שאני גם אוהב.
שאני נזכר עד כמה שאני אוהב,אני נזכר שאני גם שונא.
איש עם שתי פנים,
אחד היום השני למחר.
חבל שאין לו עוד פנים לשאר הימים שיבואו עוד בעתיד המאוחר.
לעיתים זה כואב אך לעיתים זה פחות, מדוע בן אדם צריך
כול כך הרבה פנים כדי לחיות.
איש עם שתי פנים,
לוותר עליך כבר רציתי, העצבנת אותי כול כך שרק להיפטר ממך רציתי.
איש עם שתי פנים,
ואז נזכרתי שאני אוהב אותך כול כך, איך אוכל לזרוק כך הכול לפח?
איש עם שתי פנים,
יש לך שתי פנים כדי לחיות עם הסביבה,
אך אולי גם אני צריך לבנות לי עוד פרצוף בשבילך.
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
בדצמבר, יש לי יום הולדת 15. רק עכשיו אני מעכלת את הדברים החדשים שקרו, קורים ועוד יקרו לי(בבטחה).
אני זוכרת שהייתי ילדה קטנה כול כך רציתי להיות בגיל הזה..ועכשיו? שום דבר. גיל כול כך מטומטם.
אני שמחה להיות כמעט בת 15...טוב, לפחות הייתי. אני פשוט...לא רוצה להיות עוד אחת מהנערות הטיפשיות האלה שמדברות רק על אופנה, בנים ושטויות אחרות. והאמת , אצלי זה די השתנה. כול "חבורה" אחרת מדברת על נושאים מפגרים אחרים. מסתבר שאני לא שייכת לשום חבורה. ושהתיכון מלא בחברות כאלה, אתה מרגיש לא שייך. לפעמים, אני חושבת שעדיף שזה ככה. לא להיות שייך לשום "חבורה" אבל שאני בבית ספר זה משהו אחר.
ושאני כבר שייכת לחבורה? אני שונאת את זה. אל תנסו להבין אותי, אני עצמי לא מבינה. כול כך מבאסת אותי העבודה שאני לא יוכלה להתחמק מזה. היעוד הבא שלי לפי הגורל והזמן זה להיות עוד אחת מהנערות הטיפשיות האלה. פעם בני 15 היו עושים דברים מגניבים. אני לא מדברת על להתחתן ולהוליד ילדים...אני מדברת על לפתח כישורים.ונכון יש הרבה שעושים את זה אבל...אני לא. - למה? - פיק ברכיים. זו התשובה הברורה בהחלט - פיק ברכיים. לא פחד מבמה אלא פחד מהאפשרות להיות שם. מפחידה אותי העובדה הזו שהחלום שלי סוף סוף יתממש. בכול אופן, זו המטרה לנה החדשה הזו. "מימוש חלומות ישנים" מאת רינת פיה. וכמובן, התגברת על הפחד. ומה שדי מובן מאליו - אני, לחלוטין ובהחלט יחידו, לא הולכת להיות אחת מהנערות הטיפשיות האלה שלא עושות דבר חוץ מכלום.מ-ש-ע-מ-ם!
ממני כותבת המונו(ב)לוג שהיעוד שלו סוף סוף הצליח. רינת.




