החיים בבית ספר לאנימה

היי, זה שוב אני, איצ'יגו אם תרצו XD

היום היה משעמם, נו מה אתם רוצים, בית ספר...

למדנו שעה אחת אנגלית, אז יבשנו את התחת שעתיים בחוץ, המנהלת דיברה איזה שעה, ואז היה טקס של כמה ילדים בלי קול שמנסים לשיר, וזה עוד בסדר, הבעיה היא שהמורות לקחו מהם את המקרופונים והתחילו לשיר בעצמן!לפחות מורה אחת שרה נורמאלי, כל השאר פשוט הפחידו אותי, אבל ממש הפחידו אותי, הם צווחו כל כך חזק, והיינו חייבים לא לצחוק, ילד אחד התפוצץ מצחוק והמסכן קיבל השעיה ליומיים!כבר ביום השני ללמודים!

עכשיו, אחרי זה היו לנו שעתיים משעממות של חינוך, זה כל כך משעמם!אחרי חינוך משעמם, היה לנו מתמטיקה משעממת, הבעיה שלי היא, שהמורה מכירה אותי מלפני שנתיים, היא מוכנה לצלוב אותי או משהו כזה בכל רגע, רואים לה בעיינים...היא מטורפת, אז ניסיתי להרשים אותה היום, ועניתי על שאלה שהייתה על הלוח ממש מהר, ואז לצערי היא בדקה אותי, ועשה לי מעיין מבחן קטן, סתם כמה תרגילים פשוטים במתמטיקה, זה היה דיי קל, אבל בגלל שאני עצלן, וכותב לאט, בקושי הספקתי!אררג, שונא את הכתב שלי!

עכשיו לאקדמיה.

היי חבר'ה, זה שוב אני, היה היום כל כך מדהים!למדנו היום שעה אחת של שליטה על אנרגיה רוחנית, ואז היה מסדר שיניגאמים!זה היה כל כך מדהים...מנהל האקדמיה שיגאקוני יאמאמוטו הזקן, היה כל כך מגניב היום!הוא נאם נאום משעמם בהתחלה, אבל אחרי זה הוא הדגים לנו חלק ממש קטן מהכוחות שלו!והם היו מדהימים...הייתי ממש..איך לומר?משותק לכמה רגעים, חשבתי שאני עומד למות, והוא בקושי זז, רק הפעיל חלק קטן מאוד מהכוחות שלו!הוא כל כך מדהים, אחרי זה הוא בחר כמה מתנדבים, ואני הייתי בינהם!כל כך רציתי להרשים אותו...הוא ביקש מאיתנו לנסות ולפגוע בו, כל אחד ואחד מאיתנו ניסה, ורק אני הצלחתי לפגוע לו בחזה, וגם זה היה רק כי החלקתי...למזלי לא פגעתי בו, והוא דיי התרשם!הוא אמר לי שיש לי עתיד מזהיר בתור שיניגאמי...

נתראה מחר!או היום אם יקרה לנו משהו מעניין (זה לא פיצול אישיות, אני פשוט מתייחס אלינו כאנשים שונים >< וכן, אני מניח שזאת ההגדרה לפיצול אישיות....)

ביי!

היי, אני מעדיף להישאר בעילום שם, לא כי יש לי הרבה דברים רעים ומטורפים להגיד, אלא כי זה סתם מגניב, אז אפשר לקרא לי איצ'יגו, או איצ'יגו, או איך שבעצם בא לכם.

זה הבלוג הראשון שלי, אז אל תצפו להרבה, אני סתם כאן כדי לדבר על עצמי והלימודים.

דבר ראשון שאפשר לומר עלי, אני שרוף על אנימות, מי שלא אוהב את זה יכול ללכת כבר עכשיו, כי אני אדבר כאן על אנימות והרבה.

דבר שני, אני עצלן, מאוד עצלן, זה כל כך הוריד אותי בלימודים שנה שעברה, אבל השנה אני מתכוון להשתנות!השנה אני אהיה תותח בלימודים!ועדיין ישאר לי מספיק זמן לראות אנימות (במיוחד בליץ', זאת סדרה מדליקה, וראיתי אותה הרבה לפני שערוץ הילדים המסריח בא וניסה להרוס אותה)

היום היה היום הראשון בלימודים, חשבתי שנבוא, נברר איזה כיתה אנחנו ומי ילמד אותנו ונלך הבייתה, אבל לא...הם היו חייבים לתת לנו שיעורי בית, על היום הראשון של הלימודים!למזלי לא היה הרבה, אז לא היה כל כך מה להתעצל אז הכנתי, אבל חוץ מזה היום היה בסדר, יצאו לי מורים ממש ממש טובים.

ועכשיו לקטע המיוחד בבלוג הזה, הקטע שאני מספר את כל זה, מנקודת מבט חלומית, כאילו נכנסתי לעולם האנימה (חושבים שאני מטורף?יפה מאוד!עליתם עלי!).

היום היה היום הראשון באקדמיה לשיניגאמיים, היה כל כך מעצבן, חזרו איתנו על טכניקות שכבר למדנו, ונתנו לנו גם להתאמן בעוד דברים, שאנחנו כבר כל כך יודעים...כאילו, דרך הריסה מספר 31, ירית אש פשוטה, למה שלא נצליח?אמרו לנו לעשות אותה ולנסות גם את טכינקת הקשירה 1# ריסון ראשוני, הבעיה היחידה היא, שאין לי על מי להתאמן!על ההורים שלי?או אולי על הכלב שלי?בכל מקרה, המורה אמר לי שבקצב הזה אני אוכל להתקדם ממש ממש מהר ולשחרר את הזנפאקטו שלי!סופסוף שיקאי!הבעיה היא שכל פעם שאני קולט סימן חיים מהזנפאקטו שלי הוא מיד נעלם!אז התאמנתי הרבה היום, ובסוף חבר טוב שלי בא ועזר לי להתאמן על טכינקת הקשירה....בכל מקרה היה מבאס, נקווה שיהיה טוב יותר מחר...

נתראה מחר!להתראות!