תת ז'אנר: אקשן, קומדיה, מד"ב, גור, יצורים/מפלצות (ארה"ב 2008)

סטודנט המנסה להתמודד עם בעיית ההתפרצויות האלימות שלו מוצא לעצמו יעוד בחיים: להילחם במפלצות.

לא כל אחד יכול לעשות סרט פולחני. לפעמים תקציב נמוך, דיאלוגים קיטשיים, איפור כבד ואפקטים צ'יזיים זה לא כל המרכיבים של הנוסחה הסודית. "ג'ק ברוקס" בהחלט משתדל אבל התוצאות מאוד בינוניות. הוא עשוי סטייל סרטי המפלצות משנות ה80' אבל לגמרי מפספס את הנקודה. יש בסרט אווירת אגדה או קומיקס אינפנטילי, ייתכן שהוא באמת מבוסס על משהו כזה אבל גם אם זה הבסיס של הסרט הוא לא מספיק טוב וחזק כמו שהיוצרים שלו בטוחים.

רוב הסרט גם לא ממש ברור לאן הוא מתקדם(או למה הוא מתעכב) ויש הרבה קטעים נמרחים שמתמקדים בפסיכולוגיה ו"עומק" של הדמויות אבל בגלל שהם משוחקים בצורה גרועה זה סתם מעיק לחכות למערכה האחרונה, במיוחד אחרי שאתה מבין שכל מה שראית בטריילר נמצא רק שם. השחקנים לא מצליחים להחזיק את הסרט ורוב הדמויות משעממות ולא סגורות על עצמן. למעט, האיש והאגדה, רוברט אינגלוד(פרדי קרוגר,"סיוט ברחוב אלם") שההופעה שלו היא הדבר היחידי המבדר והשווה הצצה בסרט הזה. יש פה ושם גור מוגזם כמיטב הז'אנר והסטנדרטים של שנות ה80' והבחירה של ללכת דווקא על איפור כבד ובובות מאשר על CGI מוערכת אך לא ממש תורמת לסרט.

לסיכום, פולחן - זה לא. כקומדיה, האיפור המוגזם והמשחק הגרוטסקי של אינגלוד הם היחדים שהצליחו להצחיק אותי. כסרט אימה, בפרק ממוצע של "באפי" היו יצורים יותר מפחידים וקטעי אקשן יותר טובים.

ציון:5