תת ז'אנר: מתח, מיסתורין, גור, רוצחים סידרתיים (ארה"ב 2008)

צלם מחליט לעקוב אחר רוצח פסיכופט שרוצח את הנוסעים האחרונים ברכבת התחתית.

מותחן מיסתורין הברוטלי הזה מבוסס על סיפור קצר מאת קלייב בארקר(האיש מאחורי "מעורר השאול") וביים אותו הבמאי היפאני רוהאי קיטאמורה – מה שמסביר את הסטיילינג הויזואלי המדהים. עבודת המצלמה בסרט מטורפת, יש המון זוויות צילום מגניבות, המון אפקטי צילום חדשניים ומקוריים וכמובן ים של דם וחלקי גוף. כן, כן, הסרט ברוטלי מאוד ומלא בסצינות רצח יצירתיות ומגניבות. הרי בשביל זה קנינו כרטיס לרכבת, לא?

קשה לי לדבר על העלילה מבלי לחשוף פרטים, אך אוכל לספר שזה סרט עם עלילה שמתבשלת לאט-לאט והיא מאוד מותחת ומפתיעה. הסוף די מאכזב ולא ממש קשור, אך לפחות הוא לא בנאלי כמו שחששתי במהלך הצפייה. יש גם מספר חורים עלילתיים לא הכי קריטיים, שאם תעלימו עליהם עין כמוני, תהנו מהסרט הרבה יותר (ומי יודע אולי אני אקבל עליהם תשובה בצפייה השניה - וכן, זה מהסרטים שמגיעה להם צפייה שנייה...או לפחות Fast Forward ל"קטעים המעניינים").

מבחינת הקאסטינג, השחקן הראשי (אולי תזהו אותו מהסרט "לדפוק חתונה") קצת לא מתאים לתפקיד הגיבור וחסרה לו קריזמה של שחקן ראשי אבל ויני ג'ונס("לוק, סטוק ושני קנים מעשנים","סנאץ") דופק הופעה בלתי נשכחת בתור הפסיכופט האלים שהוא משחק בדרך-כלל רק שהפעם הוא קטלני יותר מתמיד וגם מצוייד בפטיש קצבים ענקי!

עוד פרצופים מוכרים :לסלי ביב("Trick 'r Treat") ברוק שילדס ורוג'ר בארט("הוסטל 2").

לסיכום, סרט מצויין ומהנה, רוצו לראות!

ציון: 9