תת ז'אנר: מתח, דרמה, רוחות רפאים (ארה"ב 2008)

אישה המואשמת ברצח בעלה נידונה למעצר בית, בו היא מגלה שהשבועה "עד שהמוות יפריד ביננו" חסרת משמעות לחלוטין.

אפילו שהוא הצליח להרדים אותי פעמיים ב20 דקות הראשונות שלו, מדובר בסרט רוחות –רפאים מפתיע שהגיע לגמרי משום מקום. הוא עשוי לא רע, במיוחד הרוח רפאים שבו שבאמת נראת טוב ומצליחה להפחיד, היא גם מאוד אלימה ולא צפויה במיוחד. כל הסצינות שקשורות למתח נעשו היטב, בשאר הסצינות מרגיש שמשהו חסר. גם סיפור העלילה לא מהמלהיבים במיוחד ולא באמת מגיע למימוש הפוטנציאלי שלו.

לדעתי המשחק של פמקה ג'נסין ("אקס-מן", "משחקים נסתרים") תרם לא מעט להצלחה של הסרט. בשארית הקאסט המצומצם, השחקנים גם בסדר אבל חוץ ממנה לא ממש קיים חיבור לדמויות. גם בחיבור לדמותה יש דיסוננס  וזה דווקא מעניין מה שקורה בסרט עקב כך - הפעולות שהיא עושה ואנחנו רואים, גורמים לנו לאוהוב ולהיקשר אליה פחות וזאת בגלל שאנחנו כבר כלכך מורגלים שלא לבטוח בגיבור/ה עם רקע מעורפל שאנחנו אוטומטית כבר חושבים על כל התרחישים האפשריים בנוגע אליו/ה. במיוחד כשהיא לא מוצגת כדמות חיובית עוד מההתחלה. בכדי להמנע מכך בהרבה קטעים הבמאי בחר שלא להראות את המתרחש עם הגיבורה וזה גורם לנו דווקא להתחבר אליה יותר. הפיתרון הזה, במכוון או לא, בהחלט צריך להיזקף לזכותו של הבמאי.

לסיכום, אפילו עם סיום גרוע וילדותי ועם ספירת גופות נמוכה אך אפקטים לא רעים - יש תוצר סופי מהנה למדי ובסה"כ הסרט שווה הצצה. מתאים לאוהבי מותחנים רדופים קלאסיים עם טוויסטים מקוריים בז'אנר.

ציון:7