תת ז'אנר: דרמה, מתח, פסיכולוגי, פשע, טורצ'ר פורן, גור (צרפת 2008)

*** הביקורת כוללת העלאת ציפיות ****

אכזרי, ברוטלי וכלכך חסר אנושיות שגורם לכל הסרטים בז'אנר שיצאו מהוליווד להראות כמו קומדיות קולג'. כלכך טעון, אמוציונלי ועוצמתי שאין לי מספיק מילים לתאר כמה הסרט הזה מעולה. זהו לא טורצ'ר פורן ז'נרי וחסר ערך שבא לספק צופים רעבים לדם אלא אימה ודרמה אמיתיים עם מסר וסיפור שלא תשכחו עוד הרבה זמן. אין בו שום קריצות ושום הומור – זה לא סרט שנועד לספק בידור, והוא הולך להעביר את הסיפור שלו בכל האמצעים מבלי לעצור בשום טאבו. אולי "בפנים" העלה את הרף בזוועות בשנה שעברה אבל "קדושות מעונות" נותן לו נוק אווט עם הסיפור והאמינות. זהו גם נוק אאוט רציני לז'אנר על החדשנות בהעברת סיפור ובחוויה קולנועית הייחודית אותה הוא מספק.

הוא כלכך מזעזע, מפתיע ומאתגר שאי אפשר באמת להשוות אותו לשום דבר שכבר ראינו. הוא כלכך טראומתי שהוא לא נותן לך אף רגע להיזכר בעולם שבחוץ, הוא שובה אותך בתוכו ע"י כך שהוא לא נותן לך רגע אחד של מנוחה בה תוכל לחשוב על משהו שהוא מחוץ לעולם אותו הוא יוצר סביבך, אתה כל הזמן מוצא את עצמך חושב, מנתח ומנסה להבין מה הולך לקרות הלאה. החלק המדהים זה שאתה יודע שאתה הולך להצטער על כך שאתה צופה בו אבל אתה לא יכול להפסיק להסתכל. באיזשהו שלב הוא גרם לי להפסיק לדרוש לקבל משהו שעוד לא ראיתי כי הוא באמת לא נותן מנוס ולא טיפת רחמים לצופה. בכמה קטעים אפילו נזכרתי בטריילר של "The Last House on the Left" המקורי והמשכתי לחזור בראש על המשפט  It’s only a movie, It’s only a movie

יש בו גם הרבה מעבר לזוועות(שלא מפסיקות לרגע). קודם כל, התסריט מעולה שלא מפסיק לרגע להפתיע, לחדש ולרגש, יש פה סיפור מקורי שמורכב מהרבה שכבות ורבדים פסיכולוגיים ואף פילוסופיים, דמויות מצויינות ומשחק יוצא דופן של שתי השחקניות הראשיות שיוצרות חיבור ואמפטיה לא שגרתיים וזאת רק בכדי לתת לסרט לשבור את ליבך באכזריות. האווירה, הסאונד והמייקאפ ברמה מאוד גבוהה, אבל הטופ שבטופ זה הבימוי והעריכה המצויינים שגרמו לי להבין מדוע קלייב בארקר קפץ על פסקל לאוגייר עם הרימייק ל"מעורר השאול", אני חושב שפסקל הוא באמת האיש שמבין את הראש של בארקר.

זהו סרט שדוקר אותך ישירות בלב רק בשביל לחזור ולדקור אותך שוב ושוב ושוב ושוב. הוא יזיז משהו בראש אחרי הצפייה ויגרום לך לאבד את הביטחון בחיים כמו שאתה מכיר. רוע אנושי בהתגלמותו, שגרם לי לחשוב הרבה על כמה אחריות לוקחים האנשים שהשתתפו בעשייה שלו.

אבל באמת שאין לי מספיק מילים לתאר את החוויה שעברתי כאשר צפיתי בו אמש, אין לי גם ספק שזה הסרט הכי טוב שצפיתי בו השנה ולא רק בתחום האימה.

אני ממש לא יכול להמליץ עליו, הוא באמת חולני ולא לכל אחד אבל אל תתנו לי להמשיך ולהעלות לכם ציפיות כי תתאכזבו. אם אתם מתכננים לראות אותו, תבטיחו לי שלא תקראו עליו עוד דבר ולא תראו שום טריילרים כי זאת חוויה יוצאת דופן שתשאיר אותכם בדכאון של כמה ימים כי זה החומר שממנו עשויים סיוטים.

ציון: 10