תתי ז'אנר: סלאשר, קומדיה שחורה, אקשן, טינייג'רס, מחווה, גור, זומבים (נורבגיה, 2009)

תקציר במשפט: בזמן חופשת סקי חבורה של צעירים מגלים שהם נרדפים ע"י צבא של זומבים נאצים. 

יש עלייה משמעותית בסרטי אימה שהתחילו להגיח להם ממדינות הסקנדינביה. רובם נעשים בתקציבים מוגבלים מאוד ומצטטים בנדיבות מהסלאשרים האמריקאים(הכה מעוסים). גם ב"שלג מת" חוזר שיחזור הקלישאות בשלל מרכיבי הסלאשר הקלאסי: החל מסצינת הפתיחה בה בחורה נרדפת ע"י דמות/יות מטושטשות(בד"כ ביער), גיבורים סטריאוטיפים - הלא הם, נערי קולג' חרמנים הנוסעים לחופשה בביקתה מבודדת, ואפילו סצינת שירותים/מקלחת בה תמיד אחת הדמויות תמצא את מותה כשכמובן היא לא יכולה שלוותר על  "הלו?? בילי? האם יש כאן מישהו??". מה שאולי מבדיל אותו מהז'אנר הלעוס זה המודעות העצמית החלקית שלו, וזה בא לידי ביטוי בהומור העצמי(המתאמץ מדי) לאורך כל הסרט.

ייאמר לזכותו, שהצהרת הכוונות של הסרט באה לידיי ביטוי כבר בסצינת הפתיחה המבריקה למדי וזאת רק כי אותה הסצינה החרושה, בה בחורה נסה ביער, נראית באור שונה כאשר במקום להתלוות במוסיקה מצמררת ומותחת, מתלוווה במנגינה קלאסית ("בארמון מלך ההרים"). החיבור בין הויז'ואלס לסאונד באופן אוטומטי יוצר אצל צופה האימה המנוסה אסוציאציות קומיות וכמובן שהחיבור הקריקטוריסטי של השניים מהווה הכנה מבטיחה לסלאשר-הקומי הזה.

מה יותר אפקטיבי וקונטרסטי מדם על שלג לבן?

מן סתם, גם זומבים נאצים זה לא ממש נושא מקורי (ואפילו השנה יצא עוד אחד כזה, "מוצב") אך הסרט הזה לוקח כיוון די שונה לגבי מימוש רעיון הזומבים שלו והוא דוגל בעיקר בלבדר את הצופה בהומור סלאפסטיקי, אף כי הוא עושה זאת בצורה די מגומגמת ודבילית.

בזמן שהחצי הראשון של הסרט נשען על כל מה שכבר ראינו בסלאשרים ושומר על איזו שהיא אווירת מיסתורין ולא מציג לנו את הזומבים בשלמותם, החצי השני (ובמיוחד 20 הדקות האחרונות) מתרכז ברצפי האקשן הגורי. בואו נגיד את זה ככה, אם החלק הראשון היה מחווה לסידרת "יום שישי ה13" אז חלק השני הוא מחווה לסם ריימי - יש הרבה מרדפים קומיים המשלבים הומור סלאפסטיק בסגנון סרטים מצויירים (או יותר נכון בסיגנון הEvil Dead) עם מקרי מוות מגוחחים, הכוללים בין היתר: באנג'י מעיים, קטיעות מגוונות וגראפיות תוך שימוש בפטיש, מגל, גרזן, מסור חשמלי, מגלשת סקי ואפילו מכונת ירי, שכמובן מתלווים בכמויות מסחריות של דם מלאכותי(קראתי איפשהו שהם השתמשו ב450 ליטר של דם!) – אף כי חלק רב ממנו הוסף באופן די מורגש מאוחר יותר בעזרת עריכת מחשב. הזומבים הנאצים המרקיבים נראים מצויין, גם באופן הכללי מחלקת האפקטים עשו עבודה די מגניבה באיפור והגור וזה כלל לא פשוט כי כל החלק השני של הסרט מתקיים במלואו לאור יום.

בזמן שקטעי האקשן עשירים בתרחישים ונסיון לחדש, הסיפור והעלילה הרגישו לא מאוזנים יחד עם האקשן. גם השחקנים, לא עשו עבודה משכנעת מדי, ואפילו שהדיאלוגים שלהם כמו כל הסרט מצטטים מהסלאשרים הקלאסים והם ללא הפסקה מנסים להכניס איזו דאחקה שקשורה לקולנוע, הוליווד או סרטי אימה, אותי זה לא הצליח להצחיק כי הרגשתי שראיתי גם את זה כבר מספיק פעמים ובצורה יותר מוצלחת. מה שכן מצחיק זה שאם אפילו תנסו לנחש מי הולכת להיות הדמות הבאה שתרצח או שתישאר בחיים, אתם לא תצליחו, וזאת כי יש פה נסיון יפה בלנסות להפתיע לגבי מקרי המוות אבל מה שקורה בפועל זה שהנסיונות לנחש אפילו לא מעסיקים אותך מרוב שלא אכפת לך מהדמויות הז'נריות הללו.

לסיכום, אפילו שהעלילה, עריכה, דמויות, הומור והאפקטים דורשים רמת גימור יותר גבוהה, בסופו של דבר זו היא קומדיית אימה אינפנטילית סוג B ששווה הצצה, והיא אפילו מתאימה לרעבים לדם שביננו.

ציון: 6.5

טריילר:

והנה עוד דוגמה של פירסום וירלי מצויין, שמוכיחה שאין כמו נורבגית כוסית כשמדובר בלקדם סרט P:

שימו לב לקליפ הסקסי והמגוחך הזה: