תת ז'אנר: ריאליטי/דוקומנטרי, מתח, פעולה, מד"ב, מפלצות/יצורים (ארה"ב 2008)
כשכל ניו יורק מותקפת ע"י יצור ענק מיימדים, ערב פרידה מאח שנוסע לעבוד בחו"ל הופך לערב הפרידה מכל החברים.
כלכך התבאסתי שלא הצלחתי לסחוב איתי אף אחד לקולנוע בשביל לראות את הסרט כמו שצריך ומצד שני כלכך שמחתי השבוע כשגיליתי שהוא שוחרר ל-DVD ושעדיין לא ראיתי אותו.
הסרט מתחיל ממה שנראה כסוג של דרמה קומית עם אופי "חובבני" (כל הסרט מצולם במצלמה בייתית רועדת ומבחילה) שמציגה לנו בצורה מעניינת את הדמויות ובמהרה הופך הסרט "הבייתי" לחווית אקשן סוחפת עם מבט מקורי לז'אנר "המפלצות התוקפות את ניו יורק" ("גודזילה", "פרק היורה 2", "מלחמת העולמות" ו"הפונדקאי").
בד"כ כשיש לי סבלנות אני אוהב בלוקבאסטרים. אם הסרט טוב, אני נהנה מהפיצוצים ומהאפקטים האיכותיים ואם יש סרט שיודע לשלב את זה עם מד"ב ועוד מגוף ראשון, יצורים ואלמנטים של אימה אז איך אפשר שלא להתלהב? כמובן שמאוד נהנתי מהצפייה ב"קלוברפילד", בעיקר בגלל הרעיון המקורי והשמירה על הקונספט לאורך כל הדרך. כמו למשל, בכל הקטעים "שעל- גביהם" הוקלטו אירועי ה"קלובפילד" הצליחו להלהיב אותי ממש.
הסרט אומנם קצר מאוד(76 דקות, ללא הכתוביות) אבל הוא מדוייק ויעיל. הוא עמוס באקשן ואפקטים ברמה מאוד משכנעת וזה שהוא כביכול מעובר אלינו דרך מצלמה ביתיית ובעצם מהווה עדות למה שקרה באותו הערב בניו יורק, מעצים את הרעיון.
יש המון קטעים מקפיצים, מותחים ועוצרי נשימה. גם המפלצת היא משהו מקורי ושעדיין לא ראינו, יש לה אנטומיה מעניינת(ממה שיצא לראות ממנה...) ושלא לדבר על אורגניזמים נוספים שמתלווים אליה, אבל אני לא רוצה לגלות יותר מדי למי שלא ראה עדיין.
האיש שמאחורי הרעיון ל"קלוברפילד" הוא ג'י.ג'י.אברהמס, אותו האדם שנמצא מאחורי "אבודים". האם יהיה מיותר לציין שלדעתי ג'י.ג'י. הוא גאון? האיש יודע איך ליצור תעלומות מיסתורין וכיוצא בזה שוברי רייטינג וחוויות חושים מצמררות. הוא מזמן גם הבין שלפעמים להסביר את הכל זה לא הפתרון, שהכי חשוב זה החוויה ושיהיה מיסתורין וכמה שיותר. בראיון שלו שבו הוא דיבר על "קלוברפילד" הוא הודה, שבדומה לבמאים מאחורי הסרטים הכי מצליחים בתולדות האימה כמו ספילברג עם "מלתעות" או רידלי סקוט עם "הנוסע השמיני" הוא גם מצא את האיזון בין הלא לגלות/כן לגלות, ובין ה-כן להראות/לא להראות.
הסרט נגמר עם המון שאלות לא פתורות ו"חורי עלילה" שאומנם גם בלעדיהם הסרט כן עובד, אבל הכל בהצדקה של סרט המשך שיתן לנו יותר פרטים. מה שאפילו עוד יותר מעניין זה סיפור המיסתורין שמאחורי הסרט:
***** ספויילרים *****
מה שאולי זכה לחשיפה יותר נמוכה בארץ ובדומה ל"אבודים", גם פרוייקט ה"קלוברפילד" זכה למה שנקרא היום "באזז ברשת" והכל התחיל מטריילר אלמוני שהוקרן בבתי הקולנוע בארה"ב ללא שום אינפורמציה נוספת. מאוחר יותר הופיעו כל מיני רמזים ברשת, אתרי דמה של חברות שלא קיימות –כמו חברת Tagruato, חברה של קדיחת נפט יפנית בדיונית, שמצטיינת בשיווק משקה קל, בשם Slusho, הנוצר מנקטר שנמצא בקרעקית האוקיינוס (מתחיל להתחמם?). ואז שמו של ג'י.ג'י. התחיל להיקשר לפרוייקט הסודי ומשם הכל כבר היסטוריה.
מסתבר שבסרט קיימים המון רמזים שהושתלו בכוונה (בדומה ל"אבודים"), שעוזרים להבין יותר את הסרט ומעבר לו. מי שלא עשה חיפוש באינטרנט אחרי שסיים לראות את "קלוברפילד" קבלו את התקציר של כל הרמזים. אני מזהיר אותכם – זה הולך לצמרר אותכם (אין כמו לגלות משהו שהיה מתחת לאף שלך כל הזמן):
- אתחיל מהפריט המפתיע מכולם. בסוף הסרט כאשר אנחנו זוכים להצצה אחרונה בקלטת של הזוג שעל-גביה הוקלטו "אירועי האסון", בקטע שבו רואים את הזוג על גלגל ענק כשהמצלמה משקיפה על הים - רואים משהו שנופל מהשמיים אל תוך הים (תסתכלו שוב, ליד הסירה). עפ"י מה שפורסם באחת הידיעות באתר של החברה Tagruato אחד הלווינים שלהם יצא מהמסלול ונאבד. מה שכנראה יוצא בזה, שמה שראיתם שנופל זהו לווין שנאבד! כשהלווין התרסק הוא בעצם זה שגרם להתעוררותו של היצור. אגב, יש סוף אלטרנטיבי ביו-טיוב, עם צילום אחר של הזוג בסוף אבל הוא לא מחדש דבר –מסתבר, בשונה מהסוף שיש לסרט עכשיו.
- בסוף הסרט, ולאחר הכתוביות נשמעת לחישה קטועה שבשמיעה ראשונה אולי מתפרשת כ"תעזרו לנו" אחרי ניתוח הקול והיפוך הסאמפל התברר שהקול אומר בצורה מפורשת "זה עדיין חי!"...רמז מובהק לסרט ההמשך בשני הכיוונים, לא?
- החברה שבה הולך לעבוד רוב ביפן היא Tagruato. והוא הולך להיות סגן נשיא לא סתם של משהו אלא של המשקה !Slushu. בצפיה הבאה שלכם, שימו לב טוב-טוב לחולצות של החברים במסיבה ובעיקר של האח שלו ג'יסון.
- הסלוגן של חברת Tagruato הוא שהמשקה "יגורם לבטן שלכם להתפוצץ משימחה". אני בטוח שאתם זוכרים את מה שקרה לבטן של מרלה בסרט.
- הפיצוץ הראשון והידיעה בחדשות על חברת נפט שהתחנה שלהם התפוצצה לא מקרית, התחנה משתייכת לחברת Tagruato.
וזה כל המידע שמצאתי עד לשלב זה...אני בטוח שבסרט ההמשך נקבל את יתר התשובות.
סוגייה שעלתה לי בעקבות הצפייה בסרט, מה נסגר עם כל הסופים הרעים לאחרונה? זה נחמד לראות ששוברים את החוקים של ה"האפי-הוליווד-אנד", אבל ברגע שכולם עושים את זה, זה גם הופך לסוג של טרנד. אם פעם סרטים בודדים העיזו להרוג את הגיבור/אנושות כולה, היום חצי מהסרטים עושים זאת ללא חשש. בתור פסימיסט מוצהר, אני מודה, זה יותר ריאלי מהאפי-אנד. אבל העובדה שהבמאי הולך בכוונת תחילה בדרך ללא מוצא כי זה משחרר והוא יכול לעשות מה שבא לו עם הגיבור/ים ועם העלילה כי גם ככה הגיבור/ים ימותו בסוף הוא לא הפתרון שמצדיק סוף רע. סיום כזה משאיר את הצופה לרוב בהרגשה מוזרה ולא נוחה, שלא לדבר על הבעסה והאכזבה מהסרט. אני לא אומר שהסוף של "קלוברפילד" לא מוצדק, סתם נקודה שעברה בראשי...
*******
פרצופים מוכרים: למי שעוקב אחרי הבלוג, השחקן הראשי מ"מקרי המוות של יאן סטון" בתפקיד האח הצעיר. כל שאר הקאסט אנונימיים.
לסיכום, סרט מעולה. חוויה מקורית סוחפת ואינטלגנטית כמו שרק ג'י.ג'י. יודע לספק –ואני מתכוון לא רק לקונספט אלא גם לכל סיפור הרקע.
ציון:9.5
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
