תת ז'אנר: מד"ב, רוחות רפאים, רימייק (ארה"ב 2008)

שיחה מיסתורית מהעתיד שבה מקבל השיחה שומע את עצמו נהרג, גורמת לאנשים למוצא את מותם באותה הצורה בה שמעו בשיחה.(וואו, איך מסבירים את זה מבלי שזה ישמע דבילי?)

אם ראיתם את "הצילצול" והתלהבתם ואז ראיתם את "הטינה" ואמרתם 'אוקיי, סבבה, מה עכשיו?'. אז זהו. אין עכשיו. נגמר. מאז שבהוליווד התלבשו חזק על "הסגנון החדש" של ז'אנר האימה האסייתי פקדו אותנו שלל של עיבודים ורימייקים אמריקיאים משעממים וחסרי מקוריות אפילו יותר מהגירסאות האסייתיות שלהם. אוקיי, אז עוד רוח רפאים של נערה עם שיער שחור ארוך שרועדת כאילו יש לאמא שלה פרקינסון (כנראה שלא, כי אמא שלה היא זו שרצחה אותה...אוי לא! ספויילר?), עושה קולות מוזרים (שתית 4 ליטר של בירה בלגימה או סתם בעיות גזים?) ומטפסת על קירות ("ספיידרמן 3" חרא של סרט...סתם רציתי להכניס את זה בלי סיבה). לא יודע אם ביפן לא נמאס להם מהגימיק אבל לי בטוח שנמאס. "השליחים", "מים עכורים" (עם כל הכבוד לג'ניפר קונלי נאלצתי להיסתפק בגירסה המקורית שראיתי לפני אולי 6 שנים), "זום-אין" שצריך לצאת בקרוב, ועוד סרטים ששייכים לגל הסרטים הממחזרים של אותו הרעיון. "שיחה שלא נענתה" מצטרף לרשימה זו, גם בשיחה הזאת אין שמץ של מקוריות (אפילו שהתשמשו בגימיקים של "יעד סופי").

הוא לא מותח ולא מעניין וכל הקטעים בהם דוחפים רצף של אימג'ים סטייל הסרט וידאו של "הצלצול", בהם קלואג' של איברים כרותים ומיני חרקים מתפתלים גרמו לי רק לגלגל עיניים בבוז. בכלל יש לאורך כל הסרט הרגשה של דחיפת אפקטים יתר על מידה, הרי גם ככה כלום לא עובד. אני גם לא יכול להתעלם מהעקרות של השימוש בפלאפון כמכשיר רדוף רפאים. בכלל טכנולוגיה ורוחות רפאים? זה לא רעיון שעדיין הצליחו לממש בצורה שלא ירגיש נאנס מדי (מישהו אמר "דופק"/"להישאר בחיים"?).

פרצופים מוכרים, אדווארד ברנס("להציל את טוראי ראיין", "15 דקות") ושאנין סוסאמון שלא מזמן כתבתי על סרט אחר שהישתתפה בו השנה "קטקומבות"(מערות הקבורה).

לסיכום, סרט מאוד קלישאתי ומיותר שלדעתי מכוון לבני 16 ומטה. יש כאלה שאומרים שהמקור היה טוב, לי אין סבלנות לבדוק ובכלל נראה לי שהספיק לי מהרימייקים האסייתים לשלב זה. 

ציון:4