תת ז'אנר: מתח, מיסתורין, גור, טינייג'רים/מטיילים, מד"ב (ארה"ב 2008)

קבוצת צעירים הנופשים במקסיקו יוצאים למסע אל ההריסות של מקדש בני המאיה שבו נעלמו עקבות אחיו של מטייל צעיר אחר שבו פגשו במלון.

מתחיל כעוד סרט מטיילים/טינג'יירים עמוס בקלישאות-על. סלט הקלישאות מורכב מסצינות שראינו מיליוני פעמים במבנה זהה: סצינת הפתיחה שבה בחורה מיוסרת צורחת לעזרה כשמשהו מתקיף אותה בחשיכה – והופ - אנחנו בכתוביות – והופ - הגענו לבית המלון בו נופשים גיבוריינו הטינייג'רים האמריקאים השיכורים והחרמנים. שיעמום מוחלט וג'נרי למשך ה45 דקות (פחות או יותר) הבאות עם עוד קלישאות שכוללות דיאלוגים והחלטות האופייניות לטינייג'רים אמריקאים עם איי.קיו. של פותחן שימורים, טיול ספונטני למקום מסוכן ומקומיים עויינים.

ובקטגוריית "קלישאת השבוע": תמיד, אבל תמיד, המקומי (בד"כ חייב להיות תמהוני, עדיף מבוגר ועדיף קצת משוגע) שממנו החבר'ה הצעירים יבקשו הנחויות למקום שהם רוצים להגיע אליו, יסרב לקחת אותם למקום או שיזהיר אותם לא ללכת לשם. זה בד"כ יהיה מלווה בהרבה פרצופים מפוחדים ומלאי מיסתורין. יש כאלה שגם יזרקו כל מיני משפטים שכוללים בתוכם את המילים אגדה/קללה/רציחות/אין חזרה. אם בסרט שאתם רואים התמהוני לא מזהיר את הגיבורים ומסכים לקחת אותם למקום...משהו איננו כשורה ורוב הסיכויים שלמקומי המוזר יש כוונות זדוניות.

מעגל הטוויסטים מתחיל קצת להישבר עם כמה הפתעות מקוריות בהמשכו של הסרט. גם הגור נכנס לתפקיד המרכזי ובגרסאת הUnrated- שראיתי יש מספר קטעים קשים אך יעילים למדי. עדיין, בשביל ההמתנה הארוכה והמסע המפרך בתוך הדיאלוגים והסצינות שראינו אולי מליון פעם, התיגמול לא הרגיש מספק.

לסיכום, סרט די בינוני. אומנם מאוד מאוד צפוי אך עדיין מצליח לשלוף כמה טוויטסים והפתעות גוריות פה ושם.

ציון:6