תת ז'אנר: דרמה, מד"ב, הרפתקאות, מיסתורין, אפוקליפטי (ארה"ב 2008)

מורה מנסה להימלט יחד עם חברתו מתופעה קטלנית ומיסתורית עם פוטנציאל לשים סוף לאנושות כולה.

*** הביקורת מכילה ספויילרים ***

זהו אחד הסרטים המוזרים והמגוחחים שיצא לי לראות השנה. נתחיל בחיובי - באפקטים, המקרי מוות ב"ביום שזה יקרה" באמת מצמררים ועשויים היטב גם תחושת המיסתורין באמת חזקה בסרט (עד השלב שבו מתחילים להאכיל אותך בכפית). כמו שלמדנו מסרטיו של מ. נייט שאמאליאן ("החוש השישי", "הכפר", "סיינס", "בלתי שביר"), הוא ה- אומן בנוגע למיסתורין וגם כשכל סרט שלו נהיה מוזר ולא הכי מעניין (שגם בזה הוא אומן) תמיד בסוף יבוא הטוויסט שיצדיק את הכל ויכפר על השיעמום. אך כאן אין חיה כזאת. אין טוויסט גבירותי ורבותי! מה שרואים- זה מה שמקבלים. ומה שמקבלים לא באמת מספק מישהו (חוץ מאולי את אל גור). אחרי הנפילה שלו עם "האישה שבמים" ואחרי כל הרעש שעשו סביב הסרט הזה והציפייה לקאמבק (והבחירה להעלות אותו למסכים ביום שישי ה13 באמריקה), מ.נייט שאמאליאן עדיין מצליח לאכזב ובגדול.

עוד משהו שהבמאי מתמחה בו הוא הסאונד ועבודת המצלמה. העבודת מצלמה היא טובה אך לא הכי מפתיעה –כי יש הרבה גימיקים ששאמאליאן כבר השתמש בהם בסרטיו הקודמים אך פה ושם יש הפתעות. התקריבים על הצמחיה במטרה של ליצור כאוס ממשהו כלכך יומיומי עבדו בקונטקסט הכללי אך הרגישו כפויים ולא הכי אינטליגנטיים (כמו גם כל שאר הסרט). אם הייתי במאי אין לי מושג איך הייתי מנסה להעביר את הקונספט של הסרט בדרך אחרת, מצד שני אולי פשוט הייתי מנסה לעשות סרט עם קונספט יותר מעניין.

מארק וולברג ("שלושה מלכים", "השתולים", "לילות בוגי"), לדעתי אחד מהשחקנים הבאמת טובים ומוערכים, לפחות עליי, בהוליווד. ב"ביום שזה יקרה", מארק משפיל את עצמו עם משחק הכי גרוע שראיתי בכל הקריירה שלו (כולל את שנותיו כמארקי מארק). איך מלהקים אותו לתפקיד של "מורה סיסי" ? אולי כאתגר הוא חשב שזה יהיה גיוון מעניין מתפקידי ה"כלי" שהוא מלוהק אליהם בדרך כלל? כאן הוא באמת מגוחח, וזה עצוב עד כמה. אבל בשביל לא להטעות אותכם גם שאר המלוהקים עושים עבודה גרועה ולא משכנעת(החברה של מארק והטוראי עיצבנו אותי הכי הרבה). נראה לי שלהאשים את צוות השחקנים יהיה לא מספיק כי גם הדיאלוגים מזעזעים. הייתי באמת בהלם מכמה קטעי שיחה וניסיתי להבין האם מה שנאמר הוא בדיחה?(שאולי אני לא מבין) איך ייתכנו צירופיי משפט וסצינות כלכך מוזרים ודבילים ואיך הם עברו את חדר העריכה? אבל כנראה שזאת התוצאה כשמר. שאמאליאן מתעקש לכתוב את התסריטים שלו בעצמו. התוצאה היא תסריט יבש, מסורבל, רדוד, לא עקבי, לא משכנע ובעיקר מטומטם(רציתי לבכות כשוולברג ניסה להסתחבק עם הילדים ובמיוחד בקטע מאוד ספציפי שקשור לעציץ).

עוד פרצופים מוכרים: ג'ון לוגיזאמו("ארץ המתים של רומרו", "ספון", "עידן הקרח") ובמקרה ממש, זיהיתי את אחד המוכרים מ"מוכרים בלבד" באחת הסצינות שכנראה חתכו אותו בעריכה משאר הסצינות.

לסיכום, הסרט יבש ולא מוגמר, מרגיש נמהר ולא עשוי טוב. בשביל להיות פייר, כסרט מד"ב אולי הרעיון כן מעניין אך לא באמת משכנע או מזיז למישהו ושוב אני נאלץ להמליץ רק בשביל המיתות כי הפעם שאמאליאן השתולל מעט עם הגור.

ציון: 5