גרגמל בפיתה

לא יאמן פשוט כמה שנשים יכולות להיות כאלה בנות!

יש לי ידידה.
ידידה טובה אפילו.
אמנם לא כזאת ותיקה, כולה משנה שעברה, אבל אנחנו די בקשר טוב ומספרים אחד לשני די הרבה על מה שקורה איתנו וכאלה.
מתקשרת אלי פתאם אתמול בבוקר.
טוב כמובן שלא עניתי לה. אפילו לא ידעתי שהתקשרה כי הייתי בלימודים והטלפון על שקט.
בהפסקה ראיתי שהיא התקשרה וחזרתי אליה.
לא ענתה.
בהפסקה הבאה ניסיתי שוב, בעיקר בגלל שרציתי להבריז מהשיעור והייתי צריך תירוץ אז ניסיתי לשוחח איתה.
לא ענתה. זונה.
התקשרה אלי אחרי חצי שעה. ברחתי מהשיעור החוצה.
מתחילה ישר עם הפולניות המתפרצת על כמה שאני רע ומתרחק ממנה בזמן האחרון והיא מרגישה רע בגלל זה.
"אבל רק לפני יומיים באת אלי ואפילו כיבדתי אותך בארוחת צהריים" טענתי מולה(אני בישלתי - תקנאו)
"זה היה ביום שני שעבר" סנטה בי
"אה וואלה" עניתי "טוב זה הרגיש לי ממש אתמול, הזמן טס כשנהנים"
אחרי שיחה קצרה היא טוענת שהיא עדיין בעבודה וצריכה לדבר עם כמה אנשים אז אמרתי לה שאני זמין בערב.
אחרי הלימודים ישבתי עם ידידה אחרת שבאמת לא ראיתי הרבה זמן באיזה בית קפה ליד האוניברסיטה.
ופתאם מי מתקשרת?  נכון, הקרציה הקודמת.
יא אללה אמרתי לה ערב למה היא מציקה לי כבר אחר הצהריים?
סיננתי.
התקשרה עוד פעם.
עניתי ואמרתי לה שנדבר בערב.
חזרתי הבייתה ושלחתי לה הודעה על זה שאני כבר בבית והיא יכולה לקפוץ לבקר אם היא רוצה.
אחרי שעה שלחה לי הודעה שהיא בדיוק סיימה אימון ותגיע אלי בקרוב.
מסתבר שה"בקרוב" הזה היה כעבור שעה וחצי.
איך שהיא הגיעה ישר התחילה לאיים שהיא לא נשארת אם אני צופה באחגדול.
אין לי הרבה סטיות, לא יודע למה אבל אחגדול אני מחבב. כן כן למרות שזה דבילי ונמוך. לא מכור ולא כלום אבל צופה בזה אם זה משודר בערוץ 2(לא משלם אגורה על ערוץ 20 המשעמם).
היא נשארה.
שותים תה.
מספרת לי את הצרות שלה. אני מקשיב כמו הפסיכולוג הטוב שאני.
היא אפילו נשכבת על הספה שלי ואני על כסא לידה - אשכרה הפסיכולוג :-D
אחרי דרמה מרגשת על כמה שקשה לה בחיים היא מזילה דמעות ואני משעשע אותה וגורם לה לצחוק(כי אני כזה נשמה וטוב לב)

באיזה שלב היא פתאם אומרת לי "טוב אם אתה כבר נמאס לך ממני ורוצה להתרכז באחגדול פשוט תגיד לי ואני אלך"
"טוב" אני עונה לה "באמת כבר מאוחר את משוחררת לבייתך"
נו כמובן שזו הייתה טעות.  הפולניה המתפרצת קופצת עלי.
"פעם קודמת שהייתי אצלך ראיתי אצלך בעיניים שכבר נמאס לך ממני והלכתי"
אז אמרתי לה "את צודקת. הנה עכשיו אין לי שום דבר בעיניים ואני אומר לך לילה טוב. ככה זה חברים, לא? אפשר להגיד אחד לשני לילה טוב וכבר די ונמאס"
זה לא הפריע לה לעשות לי הצגות פולניות ולהשאר שעה ולחבק אותי לפני שהיא הולכת.

יא אללה.
אי אפשר להיות חברים?
בין גברים אחד אומר לשני יאללה נמאס לי והוא מתחפף.
מה אתן נעלבות כל כך?
גם כשאני לא אומר את זה אתן נעלבות וגם כשאני כן אומר את זה.

אי אפשר איתכן!