עכשיו פתאום יש מישהו.
מישהו שיזיז לי את השיער אל מאחורי האוזניים, רק כדי שיוכל לראות את הפנים שלי טוב.
מישהו שיסתכל עליי במשך דקות ממושכות בלי להגיד כלום, ולאחר מכן, סתם כי יתחשק לו, יגיד שאני יפה.
והמישהו הזה יתחרט על כך שכל השנים האלו פספסנו אחד את השניה.
והמישהו הזה יחבק וילטף.
והמישהו הזה יצחק ויצחיק.
והמישהו הזה ינשק.
המישהו הזה ידאג שאני אוכלת וישנה מספיק, ושאני אלמד למבחנים.
והמישהו הזה יאהב להריח אותי, ולהגיד לי שיש לי ריח טוב, וכמה שהוא אוהב שהריח של השמפו שלי נשאר לו על החולצה.
והמישהו הזה יגיד "אני אוהב אותך" בלי לפחד.
3>
בבלוג זה
בכל הבלוגים
