i`m wide awake, it`s morning

בשנייה נוחתת הפצצה. או שאולי היא עדיין לא ממש נחתה, כי לא בכיתי עדיין.

ואני כל כך כועסת עליה שאפילו להגיד לי בעצמה היא לא יכולה לעשות.

מילא לא להגיד לי, אבל השתיקת אלחוט הזאת של שלושה שבועות שלא נראית כאילו היא הולכת להיות פחות שקטה..

מעליב..

אני מרגישה כמו חוזת עתידות עכשיו עם השיר שהתפלק לי לפני שבועיים שמתגשם עכשיו..

חיפשתי קרוב ומצאתי רחוק..

יום כיפור.. יוצאים לעיר כי אין ברירה.

פגשתי חברה שלא ראיתי המון זמן.. וקיוויתי שהזמן הזה שהיא לא ראתה או דיברה איתי יעשה לה טוב.

אבל המצב, ככה זה נראה לפחות.. לא השתנה לה.. עדיין מאוהבת בצורה ילדותית..

אוהבת מבלי לדעת בכלל מה היא באמת אוהבת..

היא חייבת להתבגר..

נפרדת ממנה והולכת לשבת עם החברות.. כשלינה פתאום אומרת שליאור התקשרה בבוקר..

היא כנראה לא חוזרת. גם המשפחה שלה עוברת לשם והיא לא חוזרת..

אבל היא תבוא להיפרד.

תודה באמת.

ממני כבר נפרדת.. רק ששכחת לספר..

אז לכי תזדייני.

והפעם אני באמת מתכוונת לזה - שיהיו לך חיים נפלאים. רחוקים ונפלאים.

שלום ולא להתראות על אמת.

בתקווה שיום אחד אני אוכל להגיד ברוך שפטרנו ולהתכוון לזה.

שלום מרחוק.