A Day in the Life of the Dead
אני כותב רק כשאני ממש צריך את זה |
| 10/2008
 האמת?
שוב אני פה.......
אני לא מאמין שאני כותב בבלוג הזה שוב.....
הפעם זה רק כדי להוציא ממני את התחושה הזו.
הכל התחיל כשחבר מאוד טוב שלי מתקשר אלי ואומר לי שהוא עובר לארה"ב.
"מתי?" אני שואל אותו.
"...... למען האמת שמחר בבוקר מוקדם"
"ולמה?"
"כי אין לי איפה לגור בערך".
פה הכל התחיל. עם המשפט המפגר הזה.... והסיטואציה המעצבנת הזו.
זה קרה לפני חצי שנה בערך. וזה מה שהוביל את שרשרת האירועים כמו שהיא הובלה.
הייתי ילד חייכן..... אפילו לא היה לי 18....
עדיין למדתי ועדיין הרגשתי כאילו החיים שיחקו בי מספיק. ושעכשיו אני יוכל להיות עוד בורג במערכת.
טעיתי.
בגלל המשפט הזה, הלכתי ואמרתי לחבר שלי להתראות בשדה התעופה.
בגלל שהלכתי הרגשתי כאילו משהו בסיפור שלו לא היה הכי אמין. והרגשתי כאילו אני צריך לראות אותו שוב.
אז באחד מהמיילים שלו הוא כתב "אז.... מתי אתה בא לבקר?"
ואני. אני השתעשתי מן המחשבה של לטוס לארה"ב לבקר את אותו אדם.
אז שאלתי את ההורים שלי.
והם ענו לי שהם ישמחו לממן לי את הטיסה הזו, בנוסף לזה הם אפילו הביאו לי את האפשרות להישאר שם לחודש.
זה היה מאוד מפתה והסכמתי.
חודש בארה"ב לבד... מה יכול להיות רע?
ואם הייתי באמת לבד זה היה יכול להיות הטיול הכי טוב שהיה לי. אבל לא הייתי לבד.
באותה התקופה עבדתי במסעדה כלשהי. שמה לא חשוב. וחבר כלשהו שלי עבד שם גם.
כשהוא שמע שאני טס לארה"ב הוא היה משועשע.
ואז כשהוא שמע שאני טס באותם תאריכים כמו שני אנשים אחרים שהוא מכיר. הוא לא יכל להתאפק והזמין כרטיס טיסה.
כחלק מן הסיפור הוא הציא לי להיפגש איתו ועם אותם האנשים שהוא טס איתם.
אני, שמחתי לחברה וקבעתי איתו שאני אטוס ואפגוש אותם בניו יורק.
עכשיו שהרקע מאחורינו אני אגיע לפואנטה.
בניו יורק פגשתי את אביר ואת גבי. אלה הם שמותייהם. אני לא מפחד לכתוב אותם. מהסיבה הפשוטה שגם אם מישהוא שמכיר אותם רואה את זה,
הוא שמע את הסיפור כבר מאביר בדרכו המעוותת.
ניו יורק בהחלט הייתה חוויה.
גבי והחבר הזה שלי אירחו לי חברה רוב השהות שלי והם היו נחמדים .... באמת.
הבעיה הייתה ששמעתי סיפורים מאותו החבר. הוא טען שהוא שכב איתה, ועוד כמה דברים שהם לא רלוונטים לסיפור הזה.
באחד מן הלילות. כאשר אביר כבר הגיע גם הוא לניו יורק, החבר עשה כמה דברים שהביאו אותי לכדי התפקעות עצבים.
לכן כשליוותי את אביר לביתו (בית הדודים שלו שם הוא גר בזמן החופשה שלו). דברתי איתו על הטענות של החבר. אביר, שהיה ועדיין הוא חבר מאוד טוב
של גבי, לא האמין למה שאמרתי.... אני יודע שהוא לא האמין בצדק, קשה לחשוב שאדם כמוני. שהוא לא מכיר. יגיד את האמת על אדם כמו החבר שלי
אותו הוא מכיר כמות נכבדת של הזמן.
אבל זה לא שינה.
כשעזבתי את ניו יורק הוא יצר איתי קשר דרך המייל שלו. בו הוא אמר לי שהוא גרם לחבר להודות במה שהוא אמר ושאני אדם טוב שלא שיקרתי ושהוא מעוניין
לשמור על קשר איתי.
אני הייתי בשיקאגו, הוא בupstate ניו יורק.
באחת מן השיחות שלנו הוא ביקש לשאול אותי שאלה, ועוד לפני ששאל ביקש שאני לא אשקר.
הוא שאל אותי אם אני בקטע של בנים, ואני עניתי לו את האמת. שאני בי סקסואל, ושכן גם בנים מושכים אותי.
האדם סטרייט לחלוטין. אני ידעתי את זה ואני עדיין יודע את זה. אני לא חושב שהוא משהוא אחר. הוא פשוט. מבולבל.
באחת מן השיחות שנלוו לשיחה זו הוא שאל אותי אם אני רוצה שהוא ישאר בארה"ב עוד שבוע. כדי שאני אראה אותו בניו יורק.
שמחתי כי בתמימותי הרבה באמת חשבתי שזה כל מה שהוא רוצה.
כשעניתי כן הוא שאל אותי אם אני רוצה שניקח חדר ביחד. ופעם נוספת. מתוך תמימות כזו או אחר, עניתי לו שאני אשמח לקצץ בעלויות של הלינה.
ואז הוא שאל אותי מה נעשה בחדר.
אני הבנתי מה הוא רצה שאני אגיד, זה היה ברור מעליו..... אבל בכל זאת התחמקתי.
בסופו של דבר הוא לחץ עלי להגיד שאני מעוניין לשכב איתו.
אחרי זה קבענו כי ניקח חדר יחד.
אני הלכתי לישון באותו הלילה מבולבל מהמצב. נרדמתי אולי לשעה והתעוררתי.
למחרת הוא יצר קשר בכדי להגיד שהוא מעוניין שלא יקרה כלום. ומתוך הקלה הלכתי לישון.
עוד באותו היום הוא התקשר להגיד כי הוא עדיין לא מרגיש טוב ושהוא כן רוצה שמשהו יקרה.
לא ידעתי באותו הרגע שמשחקים איתי. אבל. שוב אני הייתי תמים מאוד.
הדבר הזה חזר על עצמו במשך קרוב לשבוע. שיחה ללא ושיחה לכן.
כשלבסוף אני שמעתי על הקול שלו באחת מן השיחות שלנו שהוא לא מעוניין בשום דבר. אז ניתקתי את זה. ולמחרת חיכה לי מייל עם המילים
"תחזור לחור שממנו יצאת יא הומו מסריח".
אני רציתי לשמור על קשר עם האדם ועשיתי את זה.
כשחזרתי לארץ החברה שלי מאותה התקופה זרקה אותי.
זה לא חשוב למה. זה פשוט קרה. וזה דחף אותי אליו.
הרגשתי רגשות כלפיו וידעתי שהוא לא ירגיש כלום כלפי.
דברתי עם הרבה אנשים על הנושא בנסיון נואש למצוא פתרון.
גבי היא זו שנתנה לי את הפתרון.
"נתק איתו את הקשר". היא אמרה ברור מאוד.
ורק אחרי שהיא אמרה את זה, הבנתי שאני באמת צריך לעשות את זה.
אבל הוא ניסה ליצור קשר מחדש. ואני הרגשתי שאני צריך להסביר את עצמי.
אז התקשרתי. ואמרתי לו שיש לי רגשות כלפיו.
והוא כתגובה לא ענה. אז אני שאלתי אותו מה קרה בארה"ב. והוא ענה לי
"הייתי משועמם ועייף. אתה צריך ללמוד מזה לא להתחיל עם סטרייטים, ומעבר לזה אני לא האמנתי שאתה באמת בי".
יום אחרי זה התקשרתי פעם נוספת כדי לסיים את זה על צד טוב יותר.
אז קוותי שהוא למד לא לעשות את זה לאף אדם. בחור או בחורה. והוא ענה לי שאני זה מקרה מיוחד. שהוא לא יעשה את זה לבחור יותר.אבל בחורות זה בסדר.
בחורות שמסכימות או שהן מנוסות מספיק כדי לדעת שזה סתם או שהן לא מנוסות מספיק כדי להיכנס לזה.
אבל הסיפור שלי לא נגמר פה.
הוא בקשר עם חבר אחר שלי. ששמע את הסיפור מהפה שלי למזלי.
הוא דיבר עם אותו חבר. ואמר לו שאני בי (בנסיון להוציא אותי) ואמר לו שאני שידלתי אותו מינית בניו יורק.
זו הסיבה שאני לא מפחד לכתוב את השם שלו. הוא אמר לחברים קרובים שלו שאני שידלתי אותו ושהוא הקורבן בסיפור.
אני מבין את מנגנון ההגנה הזה. אבל החבר היה עלול להאמין.
אביר הכחיש את הכל. הוא טוען שהוא לא מדבר על זה בכלל עם אנשים.
היום. יום כיפור, הוא שלח אס אם אס סליחה. דבר שהביא אותי לשתי מסקנות.
1) אני עדיין ברשימת אנשים שלו בפלאפון.
2) הוא אולי הבין את מה שהוא עשה.
אבל רק הראשון נכון. הוא התקשר לבקש סליחה. אבל סליחה לא הייתה שם.
הוא לא אמר על מה הוא מתנצל. שאלתי בכדי לדעת. האם הוא מתנצל על השמועות או על מה שקרה בארה"ב.
והוא ענה שאני צריך להגיד לו על מה הוא צריך להיתנצל.
כשאמרתי לו שמחילה הוא לא יקבל ממני.
הוא אמר שהוא שלם עם זה כי הוא ביקש שלוש פעמיים סליחה.
אני מבין מה עובר לו בראש ואני מת לדעת..
יכול להיות שאני לא זוכר נכון?
יכול להיות שאני באמת באמת שידלתי אותו?
יכול להיות שכל מה שאני זוכר הוא זיכרון שהמוח שלי עשה כדי להסתיר משהו אחר ממני?..
אני מקווה לדעת יום אחד. ומעבר לזה. אני מקווה להיפתר מהרצון הזה להרוג את האדם. מפני שזה לא מתאים לי. ומפני שאני לא אעשה את זה.
והכי חשוב, מפני שככה אני רק נכנס יותר ויותר עמוק לחרא הזה.
גמר חתימה טובה לכולכם.
אולי לי לא מגיעה חתימה טובה........
| |
| כינוי:
tLotD
בן: 35
MSN:
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
